פורים שמח

מרכז של יום הפורים והנקודה הפנימית של כל המועדים ושל כל התורה כולה זהו הקשר שבין הקב"ה לעם ישראל. אך ישנה מחיצה גדולה המעכבת בעד קשר זה, והיא הטבע. נציין דוגמא המוכיחה לנו בפשטות דבר זה: לפני חוטמו של כל אדם נמצאת מתנה גדולה – אוויר. ללא אוויר היה האדם מת. מדוע אם כן אין האדם מתלהב ביותר ממתנה זו? הרי היה עליו לזעוק: תודה ה' יתברך.

ההסבר לכך הוא כיוון שלכולם יש אוויר, לא רק לי. הקב"ה נתן אוויר לכל העולם כולו, ויחד עם כולם גם אני מקבל.

וכן כאשר האדם מגלה בבוקר שיש לו לחם, הוא אינו מרגיש מה מיוחד במתנה זו, שהרי לכולם יש לחם.

משל לאדם שנכנס לבית והוא רואה צלחת מלאה בעוגיות. אפשר להתייחס לצלחת העוגיות בשני אופנים: ייתכן שבעל הבית הניח עשרים עוגיות עבור עשרים איש, וגם האורח ביניהם; אבל ייתכן שהוא הניח עוגייה מיוחדת ואישית עבור האורח, ורק הוסיף עוגיות אחרות כדי שהאורח לא ירגיש בחוסר נעימות.

כך בדיוק כאשר אדם נושם אוויר – הקב"ה ברא במיוחד עבורו את מנת האוויר. אבל יש להקב"ה סיבה שהוא חפץ להסתיר את העוצמה של החסד הזה, ולכן הוא הוסיף עוד כמה מאות מיליארדים של אוויר מסביב. אך על האדם לדעת שזה חסד שנעשה בשבילו.

וזהו ונהפוך הוא של יום הפורים . בפורים מתגלה לנו האמת לאמיתה – שעלינו להפוך את כל המבט שלנו על הטבע, ונהפוך הוא את הכול. הקב"ה מכין עבור כל אחד ואחד. (הרב פינקוס)