משה רבנו

היום הוא היום של משה רבנו, ומן הראוי שנמשיך עוד קצת לדבר מהצדיק. שאני חושב על משה רבנו ועל מידותיו. אני תמיד מתפעל — איזו צדקות, איזו מסירות נפש, ובמיוחד הוא הצטיין במידת הענוה. שרש"י מפרש: מהו אדם ענו? הוא אמר — סבלן , אחד שמוכן לשמוע את האחר, שיכול להכיל את האחר, שלא חי רק סביב עצמו. ולהגיע לזה – זה דורש עבודה, ככל המידות הטובות.

ושמעתי מאדם יקר, ממה שהוא עובר, מהי מידת הענוה. הוא אמר לי שעובד אצלו אדם אחד ומשפץ לו את הבית. בין הדברים שהוא מחליף יש גם מטבח. אותו שיפוצניק עשה סוג של טעות במידות, וכך יצא שהשיש לא יושב יפה על הארונות. השיפוצניק היה עם דמעות בעיניים. הוא אמר לאותו חבר: מה אתה רוצה לעשות? האם להחליף הכול?

שנבין להחליף הכול זה אומר שאותו בעל המקצוע מוציא עוד 30 אלף ₪ מכיסו, כי הוא זה שפישל.

ואז ענה לו בעל הבית: תשאיר את זה ככה, רק תעגל קצת את הפינות שלא ייראה ממש גרוע. בעל המקצוע שמע אותו ואמר: אתה בטוח? אתה לא רוצה שאני אחליף הכול?

וענה לו בעל הבית: לא, הכול טוב. אתה התכוונת לטוב, וככה ה' רצה. אני מקבל את זה באהבה.

סיפור יפה — רק איך זה קשור לענוה?

אז תדעו לכם, אחים יקרים, שענווה היא לא רק להיות סבלן ולקבל את האחר, אלא ענווה היא גם לקבל את כל הקורה איתך באהבה, להאמין שזה מאת השם יתברך ושהוא עושה רק טוב. זה דורש ענוה – וכך הוא עשה.