כשמקבלים מכה צריך להתבונן למה היא באה

סִפֵּר הָרַב הַצַּדִּיק שִׁמְשׁוֹן פִּינְקוּס זַצַ"ל, עַל אָדָם אֶחָד שֶׁנִּפְטְרָה בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה. וּמֵאַחֵר שֶׁהָיוּ לוֹ כַּמָּה שְׁאֵלוֹת, פָּנָה לַגָּאוֹן רַבִּי שְׁלֹמֹה זַלְמָן אוּיֶערְבַּךְ זַצַ"ל.

רַבִּי שְׁלֹמֹה תָּפַס אֶת יָדוֹ שֶׁל הָאָב וְאָמַר לוֹ: אַתָּה מַרְגִּישׁ אֶת הַיָּד שֶׁלִּי? "כֵּן", עָנָה הָאָב.

שָׁאַל הָרַב: וַהֲרֵי אַתָּה לוֹבֵשׁ שָׁעוֹן, וּמַדּוּעַ אֵינְךָ מַרְגִּישׁ אֶת הַשָּׁעוֹן? אֶלָּא, לְשָׁעוֹן הִתְרַגַּלְתָּ, אֲבָל אֲנִי תָּפַסְתִּי אוֹתְךָ בְּהַפְתָּעָה, לָכֵן אַתָּה מַרְגִּישׁ אוֹתִי.

אָמַר לוֹ הָרַב: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תָּפַס אוֹתְךָ. הוּא רוֹצֶה שֶׁתַּרְגִּישׁ אוֹתוֹ. מַה שֶּׁקָּרָה לְךָ נוֹעָד כְּדֵי שֶׁלֹּא תִשְׁכַּח שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא לָעוֹלָם, כִּי כָּל אָסוֹן הוּא מַמָּשׁ בַּת קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל אוֹמֵר לָנוּ: "דָּבָר רִאשׁוֹן תֵּדְעוּ שֶׁאֲנִי כָּאן, תֵּדְעוּ שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא לָעוֹלָם"!

וּמְסַפְּרִים כִּי בִּרְגָעִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל 'פֶּסְיָה' בִּתּוֹ שֶׁל הַחִידוּשֵׁי הָרִי"מ, אֲשֶׁר הָיְתָה אַחַת מֵעֲשֶׂרֶת יְלָדָיו שֶׁנִּפְטְרוּ עַל פָּנָיו, יָשַׁב אָבִיהָ סָמוּךְ לְחַדְרָהּ שָׁקוּעַ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו. לְפֶתַע פָּנָה לָעוֹמְדִים מִסְּבִיבוֹ וְאָמַר: "כְּשֶׁמְּקַבְּלִים סְטִירַת לֶחִי מִן הַשָּׁמַיִם, צְרִיכִים לְהִתְבּוֹנֵן וְלִלְמֹד לָדַעַת מַדּוּעַ מְקַבְּלִים זֹאת"!

דְּבָרִים עֲמוּקִים אֵלּוּ מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ שֶׁכָּל אֵרוּעַ בְּחַיֵּינוּ, גַּם הַכּוֹאֵב שֶׁבָּהֶם, בָּא מִיַּד ה' יִתְבָּרַךְ כְּהוֹרָאָה אוֹהֶבֶת כְּדֵי שֶׁנִּתְבּוֹנֵן, נִתְחַזֵּק, וְנַחְזֹר לַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה.