אין יאוש – כשהגט הפך לנס

מְחֻסְּרֵי הָאֱמוּנָה חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים, שֶׁכֵּן חֲשָׁשׁוֹתֵיהֶם אֵינָם פּוֹסְקִים, וְכָל אֵרוּעַ שֶׁאֵינוֹ שִׁגְרָתִי הַחוֹלֵף עֲלֵיהֶם, מְלוּוֶה בִּ'דְּפִיקוֹת לֵב'. וּלְעֻמָּתָם, בַּעֲלֵי הָאֱמוּנָה - אֱמוּנָתָם מְסַיַּעַת לָהֶם לְהַעֲבִיר אֶת חַיֵּיהֶם בְּהַשְׁקֵט וּבֶטַח, וְגַם אִם עוֹבְרִים עֲלֵיהֶם אֵרוּעִים קָשִׁים בִּמְיֻחָד, הֵם אֵינָם מְאַבְּדִים אֶת צְלִילוּת דַּעְתָּם, אֶלָּא מַמְשִׁיכִים לִפְנוֹת לַכְּתֹבֶת הַנְּכוֹנָה.

לְפָנֵינוּ מַעֲשֵׂה נּוֹרָא שֶׁיַּמְחִישׁ לָנוּ עַד כַּמָּה מוּטָל עַל הָאָדָם לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לֶהָרִים יָדַיִם וְלִפּוֹל לְיֵאוּשׁ גַּם בְּמַשְׁבְּרִים הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר הַפּוֹקְדִים אוֹתָנוּ.

בְּנֵי זוּג שֶׁלֹּא נִפְקְדוּ בְּמֶשֶׁךְ כְּ-15 שָׁנָה בְּזֶרַע שֶׁל קַיָימָא, הֶחְלִיטוּ לְהִפָּרֵד לְלֹא מְרִיבוֹת וְחִכּוּכִים, וְלִפְנוֹת כָּל אֶחָד לְדַרְכּוֹ.

וְהִנֵּה, זְמַן קָצַר לְאַחַר נְתִינַת הַגֵּט, נוֹדַע שֶׁהָאִשָּׁה מְעֻבֶּרֶת. לִכְאוֹרָה אֵין כָּל בְּעָיָה, יִשָּׂא הָאִישׁ אֶת גְּרוּשָׁתוֹ מֵחָדָשׁ, וִיקַיֵּם בְּכָךְ מִצְוַת מַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ. אֲבָל, הַבְּשׂוֹרָה הַזּוֹ הִכְּתָה אֶת בְּנֵי הַזּוּג לְשֶׁעָבַר בְּהֶלֶם, שֶׁכֵּן הָאִישׁ הָיָה כֹּהֵן, וְאָסוּר לוֹ לָשֵׂאת גְּרוּשָׁה. הַבְּכִיּוֹת וְהַצַּעַר, עֲלוּ עַד לִשְׁמֵי שָׁמַיִם.

הַבַּעַל בָּא אֶל הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים קַנְיֵבְסְקִי. "אֵינֶנִּי רוֹאֶה כָּל דֶּרֶךְ שֶׁתּוּכַל לָשֵׂאת אֶת גְּרוּשָׁתְךָ מֵחָדָשׁ", אָמַר הָרַב, וְהִצִּיעַ לוֹ לַעֲלוֹת לְבֵיתוֹ שֶׁל מָרָן הָרַב אֶלְיָשִׁיב שְׁלִיטָ"א.

הַבֶּכִי הַנּוֹרָא חָזַר עַל עַצְמוֹ גַּם בְּבֵית הָרַב אֶלְיָשִׁיב, שֶׁסָּפַק יָדָיו בְּצַעַר רַב, וְאָמַר שֶׁבְּוַדַּאי אָסוּר לְכֹהֵן לִישָׂא מֵחָדָשׁ אֶת הַגְּרוּשָׁה. גְּזֵרָה הִיא מִשָּׁמַיִם. הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁבִּיכָלְתִּי לוֹמַר לְךָ הוּא: שֶׁתִּגַּשׁ לַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי וְתִתְפַּלֵּל לַה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוֹשִׁיעַ אוֹתְךָ.

הַכֹּהֵן הָאֻמְלָל נָסַע לַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי. בְּבוֹאוֹ לִשְׂרִיד בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, נִצָּב לְיַד הָאֲבָנִים וְ'הִרְעִישׁ' אֶת הַמָּקוֹם בִּזְעָקוֹת וּבְכִיּוֹת נוֹרָאִיּוֹת. הָאֲנָשִׁים מִסְּבִיבוֹ הֵבִינוּ שֶׁמְּדֻבָּר בְּצָרָה גְּדוֹלָה בִּמְיֻחָד.

לְאַחַר זְמַן מְמֻשָּׁךְ שֶׁבּוֹ עָמַד וְהִתְפַּלֵּל, מַרְגִּישׁ הַכֹּהֵן דְּפִיקוֹת עַל גַּבּוֹ. הוּא מִסְתּוֹבֵב אֲחוֹרַנִּית, וְרוֹאֶה לְפָנָיו אַבְרֵךְ תַּלְמִיד חֲכַם, הַמְּנַסֶּה לְהִתְעַנְיֵן מַה מֵצִיק לוֹ.

לְאַחַר שֶׁהוּא מְסַפֵּר אֶת סִפּוּרוֹ הַמְאֹד כָּאוּב, פּוֹנֶה אֵלָיו הַתַּלְמִיד חֲכַם וְשׁוֹאֵל: הַאִם יֵשׁ לְךָ אַבָּא? הַכֹּהֵן הֵשִׁיב שֶׁאָכֵן יֵשׁ לוֹ אַבָּא, אֲבָל הוּא זָקֵן מֻפְלָג, נִמְצָא בְּבֵית אֲבוֹת בְּאַמֶרִיקָה, וְכִמְעַט שֶׁאֵינוֹ מְתַקְשֵּׁר עִם הָאֲנָשִׁים שֶׁמִּסְּבִיבוֹ.

אָמַר הַתַּלְמִיד חֲכַם: אִם אַתָּה שׁוֹאֵל לַעֲצָתִי, טוּס לְאַמֶרִיקָה, וְסַפֵּר לְאָבִיךָ אֶת שֶׁעָבַר עָלֶיךָ. לֹא חָלְפוּ דַּקּוֹת סְפוּרוֹת, וְהַכֹּהֵן הִזְמִין כַּרְטִיס טִיסָה.

הָאַבָּא פָּתַח אֶת פִּיו בְּמִלִּים בְּרוּרוֹת: הוּא אֵינוֹ הַבֵּן שֶׁלּוֹ, אֶלָּא יֶלֶד מְאֻמָּץ שֶׁגִּדְּלוֹ לְאַחַר הַשּׁוֹאָה, וּמִמֵּילָא אֵינוֹ כֹּהֵן, וְלָכֵן אֵין לוֹ כָּל בְּעָיָה לְהִנָּשֵׂא מֵחָדָשׁ לִגְרוּשָׁתוֹ.

אִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר אֶת צַהֲלַת הַשִּׂמְחָה שֶׁנִּשְׁמְעוּ בְּחַדְרוֹ שֶׁל הַקָּשִׁישׁ בְּבֵית הָאָבוֹת בְּאַמֶרִיקָה. רוֹאִים אָנוּ כַּמָּה צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְעוֹדֵד וּלְהִתְאוֹשֵׁשׁ מֵהַצָּרוֹת הַפּוֹקְדוֹת אוֹתוֹ, וּלְהָשִׂים בִּטְחוֹנוֹ בַּה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוֹצִיאֵהוּ מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָהּ.