שריפת החמץ
מתוך חוברת שמחה בלב · ניסן תשפ״ו · עמוד 21 · ו׳ ניסן תשפ״ו
אנחנו ממשיכים בדיני ביעור חמץ, ועתה נפרט כיצד מבערים. את החמץ שנשאר יש לשרוף באש , וקודם השריפה לחלקו לחלקים קטנים כדי שהאש תשלוט בו היטב עד שיגיע לפחמים.
מי שאינו יכול לשרוף – ישפוך עליו חומר רעיל כגון אקונומיקה, ובכמות שיפסול כל הלחם.
בסיום השריפה עושים ביטול חמץ בנוסח הזה: נוסח ביטול חמץ
בלשון ארמית: "כל חמירא דאיכא ברשותי, דחזיתיה ודלא חזיתיה, דביערתיה ודלא ביערתיה, ליבטיל ולהוי כעפרא דארעא.
" בפעם השלישית יוסיף: "ליבטיל ולהוי הפקר וכעפרא דארעא."
למי שלא מבין יאמר בלשון הקודש: "כל חמץ ושאור שיש ברשותי, שראיתיו ושלא ראיתיו, שביערתיו ושלא ביערתיו, יתבטל ויהיה כעפר הארץ."
ובפעם השלישית יוסיף: "יתבטל ויהיה הפקר וכעפר הארץ."
ניקוי השיניים – בבוקר של יום י"ד ניסן, אחרי שגמרו את סעודת שחרית בזמן שעוד מותר, יש לנקות את השיניים מכל שאריות חמץ.
שיניים תותבות – גם הן צריכות ניקוי היטב, ולשפשף בין החריצים מכל שאריות החמץ.
זמן איסור אכילת חמץ – ביום י"ד, מסוף שעה רביעית, אסור לאכול עוד חמץ – סביב השעה 10:00... יש להתעדכן בלוחות זמנים מדויקים.