ביטול החמץ, ומתי מבערים

ביטול החמץ – בסיום הבדיקה בלילה מבטלים ומפקירים את החמץ בלשון ארמית, ויאמר בעל הבית שלוש פעמים: "כל חמירא דאיכא ברשותי, דלא חזיתיה ודלא ביערתיה, ליבטיל ולהוי כעפרא דארעא". טוב שבפעם השלישית יוסיף: "ליבטיל ולהוי הפקר וכעפרא דארעא".

מי שאינו מבין את הארמית אומר בלשון הקודש: "כל חמץ ושאור שישנו ברשותי, שלא ראיתיו ושלא ביערתיו, יתבטל ויהיה כעפר הארץ". ובפעם השלישית יאמר: "יתבטל ויהיה הפקר וכעפר הארץ".

חשוב: באמירת הנוסח אנחנו מבטלים את החמץ ולאחר מכן אינו ברשותנו. מי שאינו מבין מה שאומר – לא יוצא ידי חובה, ולכן צריך שיאמר בלשון הקודש או בלשון המובנת לו.

מה עושים עם החמץ שנשאר לאחר הבדיקה?

כל החמץ שנמצא בבדיקה, וכן כל מה שנשאר לצורך האכילה עד לזמן המותר, צריך לקבץ הכול למקום אחד עד לביעורו. ביעור פירושו שריפה או קלקול החמץ באופן שאינו ראוי לאכילה.

מתי מבערים?

ביום י"ד (ערב החג), כשמתקרב זמן איסור הנאת חמץ, מבערים את החמץ על ידי ששרופים אותו, ומכוונים לקיים מצוות עשה של "תשביתו שאור מבתיכם". ואחר כך, בסיום השריפה, מבטלים את החמץ פעם נוספת – והביטול יהיה אחרי הביעור, כלומר לאחר שריפת החמץ.