עולם של חסד

מסופר על החפץ חיים שלאחר שאשתו הראשונה נפטרה, בהיותו כבן 66, הוא נשא אישה שניה. הגיע חג סוכות ראשון עם הרבנית החדשה, והרב הקים את הסוכה לבד, ללא בקשת עזרה.

לאחר שהרב סיים את הקמת הסוכה, הוא קרא לרבנית לבוא לראות את הסוכה. אשתו הביטה על הסוכה ואמרה לו: "ר' ישראל, יפה מאד, אבל למה לא התייעצת איתי קודם? אני חושבת שיותר טוב שהסוכה תעמוד בפינה השנייה של החצר."

הרב לא אמר דבר, פירק את הסוכה והקים אותה בפינה השנייה כפי שאשתו רצתה. לאחר שסיים את הקמתה, קרא שוב לאשתו לחצר לראות את הסוכה.

אשתו יצאה לחצר, הביטה על הסוכה, חשבה מעט ואמרה: " במחשבה שניה, נראה לי שהמקום הראשון היה יותר מוצלח … " ושוב הרב, בלי לומר מילה, פירק את הסוכה בנחת, והקים אותה בפעם השלישית במקום הראשון. " עכשיו איך? " הוא שאל. אמרה הרבנית: "עכשיו זה מושלם," וחזרה הביתה.

ולא רק אצל החפץ חיים, גם בדורנו איש חסד אחד שמע שיש אישה זקנה שאין לה מקרר בבית. הוא הלך, אסף כסף, ביקש מחבר טובה שיביא לו את הטנדר, העמיס מקרר חדש והגיע אל הזקנה. כשבא להכניס לה את המקרר, היא שאלה אותו: "מה הצבע שקנית לי? " הוא אמר לה: " שחור. " הזקנה אמרה לו : " אני מעדיפה לבן." בלי להתבלבל, הוא לקח את המקרר, הוריד אותו והחליף לה לצבע שרצתה.

אחים יקרים, עד כמה אפשר להגיע במידת החסד.