אברכה מברכיך

כשאנחנו מוסרים שיעור, דרכנו בקודש היא לתת חיזוקים ולומר לציבור היקר כמה השם אוהב אותנו ורוצה בטובתנו.

יום אחד, לאחר שסיימתי לתת שיעור, בא אליי אדם אחד ואמר לי: " למה אתה נותן להם רק חיזוקים? אתה צריך לשנות את סוג השיעור ולהתחיל לדבר בענייני מוסר. אם לא תשנה אותו, במידה ויהיה להם קושי, הם לא יצליחו להתגבר עליו."

אמרתי לו: " זאת הדרך שלך, אשרייך. אני מאמין שעם ישראל מאוד אוהבים את השם יתברך ומאוד חפצים לעשות את רצונו. מה שמעכב אותם הוא שלא מספיק לימדו אותם מי זה בורא עולם וכמה הוא אוהב אותם ורוצה בטובתם. אם נזכה להסביר להם בדרך נעימה וטובה, נוכל לראות שינוי מדהים שמתחולל אצלם."

לא יודע אם הוא הסכים איתי או לא, כי לא נשארתי לברר.

וכדי שתבינו כמה עם ישראל צדיקים, אני אספר לכם סיפור קטן מהחודש האחרון. הייתי בברית מילה ועל הדרך חילקתי שם חוברות " שמחה בלב ". בשולחן שלנו היה רב גדול שמאוד עוזר לנו עם הוצאת החוברת בתוכן ועוד. כשהגיע אחד המלצרים לשולחן, הוא הפנה אותו אליי ואמר לו שאני מוציא את החוברות וכדאי לו לבקש גם.

המלצר הצדיק שמח ולפני שבא לקחת אמר לי: "אני הולך רגע למטבח." ואז אני רואה אותו חוזר עם כיפה לבנה על ראשו ואמר לי: "אתה יכול לברך אותי?" המשך