עולם של חסד

על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות חסדים.

צריך לדעת שחז"ל אמרו לנו "עומד" – הם התכוונו כפשוטו ממש, שהעולם מתקיים בזכות שלושה דברים אלו.

והיום נדבר על העמוד השלישי – גמילות חסדים.

כולנו מסכימים שלעשות חסד עם האחר זה דבר גדול. רק שחוץ מלעשות, יש גם איך עושים.

ונסביר: לאשתי יש חברה שיש לה בת בסביבות גיל עשר. יום אחד היא הגיעה אלינו ורצתה לעזור.

היא שאלה במה אפשר, ואשתי הציעה לה לקלח את הילדה הקטנה. אחרי שהיא סיימה, אותה ילדה יצאה למרפסת ואמרה: "ה', תודה שזכיתי במצווה הזאת, אני מודה לך."

אשתי שמעה אותה ואמרה בצחוק: " תודה, את מוזמנת כל יום לבוא ולהודות."

ואני ששמעתי גם חשבתי שאותה ילדה צודקת – שבאמת צריך לומר תודה שזוכים לעשות מצוות. שהרי הרבה פעמים אנחנו מברכים אחד את השני "תזכה למצוות". למה אנחנו אומרים "תזכה"? פשוט מאוד – כי צריך זכות.

העיכוב מלקיים את המצווה לפעמים נובע מחוסר ההבנה במה שאנו עושים, מהחשיבות שיש, ואולי גם מהיצר שיש לנו והמונע מאתנו לעשות את רצון ה' במהירות.

ומכל זה נבין שגם בעשיית חסד – הדרך היא קודם כל לשמוח על הזכות, ואחר כך גם להבין שזאת זכות.