לאן נעלמה הסבלנות?

פעם היה שיר שאומר "סבלנות לא קונים בכל חנות". מה שמצחיק הוא שבדור שלנו הסבלנות דעכה ביותר. עד כדי כך שאמר לי רב אחד שאם אני רוצה לעשות סרטון חיזוק, אני צריך להקפיד שהאורך שלו לא יהיה יותר מ – 20 שניות. שאלתי אותו למה.

אז הוא אמר לי שאחרי 20 שניות המוח של האדם מתעייף ואין לו כוח לצפות. הייתי קצת בהלם. ולאחר כמה ימים שאלתי עוד אדם שעובד ברשות השידור וגם הוא אמר לי את אותם דברים: שכל הזמן מראים לאנשים משהו חדש כדי שישארו ולא יאבדו את הסבלנות. האמת, זה קצת העציב אותי וחשבתי לעצמי – הרי היהדות מלמדת אותנו כל הזמן להיות סבלניים.

לפני שאתה אוכל אתה ממתין רגע בשביל לברך, גם אחרי סעודה עוד המתנה לברכה. אחרי שמתפנים, לעצור ולברך "אשר יצר". כשקמים בבוקר קודם כל להתפלל ורק אחר כך להתחיל בעיסוקים. למה בורא עולם נותן לנו את כל ההמתנות הללו? הסיבה היא שרק ככה אנחנו לומדים להעריך ולומר תודה.

אדם שיש לו הרבה כסף ואצלו הכול זמין בלי מאמץ, הוא מאבד את כל הריגוש שיש בלהשיג. הוא רוצה בית – הוא קונה, רכב – הוא קונה, בגדים, נעליים ועוד כמה דברים. תבינו לבד, אדם שחי בסבלנות זוכה גם להנות מכל כך הרבה רגעים שזה שממהר כל הזמן רק מפסיד. סבלנות היא המפתח להצלחה.