מעלת ההתבודדות
מתוך חוברת שמחה בלב · טבת תשפ״ה · עמוד 56 · כ״א טבת תשפ״ה
אתמול אמרנו שנרחיב על מעלת ההתבודדות. רבי נחמן, שכבר בגיל 10 ידע את כל הש"ס וספרו "ליקוטי מוהר"ן" מלא בסודות גדולים ועצומים, אומר לנו מה המעלה הכי גדולה שיש. וזה לשונו: "ההתבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. דהיינו לקבוע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות, בדברי חן ורצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך שיקרבו אליו לעבודתו באמת."
נכון שרבינו כתב שעה, אבל שאלתי תלמידי חכמים והם אמרו לי שמי שאינו מסוגל שיתחיל עם כמה דקות שבהן הוא מדבר עם השם יתברך על העובר עליו. תאמינו לי שהדקות הללו בכוחן להזיז הרבה דברים תקועים בחיים. אתם לא תאמינו כמה זה יעזור לכם עד שתנסו.
ולא רק לכם הדיבור עם השם יתברך יעזור, גם כלל ישראל ירוויחו מכך. כפי שכותב רבינו בשבחי הר"ן: ענה ואמר, "הייתכן שאנו מניחים את השם יתברך, שעוסק בגזירות בעולם (כי אז באותו הזמן שיוצאים גזירות על ישראל חס ושלום), כי אנו צריכים לקרוא את השם יתברך מעסקיו שהוא עוסק בהם באיזה גזירה וכיוצא חס ושלום. לקרוא אותו משם שישליך זאת ויפנה אלינו למה שאנו רוצים לדבר עמו, לבקש ממנו שיקרב אותנו לעבודתו יתברך. כי כשאחד מישראל רוצה לדבר עם השם יתברך ולפרש שיחתו לפניו יתברך, אזי השם יתברך משליך כל ענייניו וכל הגזרות שרוצה לגזור חס ושלום, וכל העסקים שלו שהוא יתברך עוסק בהם כביכול, והוא משליך הכל ופונה עצמו רק לזה האיש שרוצה לדבר עמו ולפרש שיחתו לפניו, לבקש ממנו שיעזרהו להתקרב אליו יתברך."