הפסקת אש
מתוך חוברת שמחה בלב · טבת תשפ״ה · עמוד 52 · י״ט טבת תשפ״ה
אצלנו, בארצנו הקדושה, לצערנו יש כל הזמן מלחמות. הגויים הרשעים לא מניחים לנו, ואנחנו עוברים ממלחמה להפסקת אש, שוב מלחמה ושוב הפסקת אש. כך במשך שנים. אמרתי להם בשיעור שיש מקום שבו יש כל הזמן מלחמה בלי הפסקות בכלל. הם מיד שאלו: "איפה? איך הם שורדים?" עניתי להם: "בתוך הגוף שלנו." ונסביר: בעל התניא אומר שלכל אדם יש בגוף נפש שמתחלקת לשניים: נפש קדושה ונפש בהמית. אנחנו גם קוראים להם בשם יצר טוב ויצר הרע. ביניהם מתחוללת מלחמה ללא הפסקה, שכל צד מנסה למשוך את האדם אליו. הצד הרע אומר: "תהנה מהרגע,, תעשה מה שבא לך, תלך לאן שטוב לך." והצד הטוב אומר: "יש חיי נצח, אתה יכול ליהנות, רק אל תצא מהגבולות שבורא עולם נתן לך." אז הם אמרו לי שבמציאות יותר קל דווקא לקלקל וכל תיקון דורש מהם הרבה מאמץ וכוח. אמרתי להם שהם מזכירים לי סיפור שהיה בארצות הברית. אדם אמיד לקח שטח אדמה ובנה עליו יחידות דיור מגבס וחילק לכל שוכר חדר, שירותים ומקלחת. הבנייה נמשכה כשנה וכמעט הגיעו לרגע הסיום. אחד הפועלים הגיע לבעל הבית ואמר לו שהוא רוצה תוספת של כסף. אמר לו בעל הבית: "שום תוספת ושום בטיח." הפועל יצא בזעם, לקח מלגזה ועבר שם בשטח והתחיל להרוס. תוך 10 דקות הכל היה הרוס ושבור. עבודה של שנה נהרסה ב-10 דקות. אמרתי להם: "אתם מבינים? לתקן לוקח זמן, להרוס זה הכי קל. אבל אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן."