כף זכות

סיפר לי איש יקר שבעברו הוא חווה התמודדות לא פשוטה. היה לו אדם שמאוד ציער אותו וגרם לו להרבה עוגמת נפש. עם השנים הוא ניסה למחול ולשכוח. באחד הימים הוא הגיע לבית הכנסת ללמוד וראה את אותו אדם שציער אותו מרחוק.

מיד הוא נזכר במה שעבר עליו, והכול צף לו מחדש. הוא ניסה להירגע ולא הצליח. בצר לו, נכנס לבית הכנסת וישב, והספר הראשון שהיה מולו על השולחן היה "עלים לתרופה", מכתבים של רבי נתן מברסלב.

הוא פתח את הספר באקראי (אות ג) וכך היה כתוב שם: "היה לי צער גדול מזה, איך מלאו לבם האנשים הרשעים האלו והעזו פניהם כל כך נגדך. ותמה אני איך לא נמצא טוב לעומת רע לעמוד כנגדם לבער הרע. אהובי אחי נפשי ולבבי, אל תירא ואל תחת מפניהם. רק חזק ואמץ בתורה וביראת השם כל היום כמדובר בינינו, וזכות אבותיך מסייעתך. כי כל זה לגדל אותך ולהרבות כבודך ולגדל שכלך. כמו שאי אפשר לבוא לכל מיני זרעונים לתכלית גידולם אלא עד שנותנים תחילה את הגרעין בעפר, ואחר כך הגרעין נתבלה ואחר בלותו יפרח ויציץ ונעשה אילן גדול. כן הדבר הזה, שעל ידי שמשפילין אותך עד עפר, על ידי זה תתגדל ותציץ ותפרח בעולם. אלו היו יודעים הרשעים מזה, בוודאי לא היו מבזין אותך, כי כל כוונתם לרע." אותו אדם קיבל חיזוק גדול והמשיך הלאה. אחים יקרים, המכתב שקראתם עכשיו כתב אותו רבי נתן מברסלב, והוא יכול לגעת בכל אחד מאתנו. לא כל אדם יודע לפרגן לנו, לפעמים גם ההפך. הנקודה היא שאם מישהו מרע לך, תדע לך שמכאן רק תגדל ותפרח בעולם.