בפרשה שלנו יעקב מצווה את יוסף שיקבור אותו…
מתוך חוברת שמחה בלב · טבת תשפ״ה · עמוד 30 · י׳ טבת תשפ״ה
בפרשה שלנו יעקב מצווה את יוסף שיקבור אותו במערת המכפלה שבארץ ישראל. בהמשך הפרשה, יעקב אבינו מברך את בניו של יוסף ומשכל את ידיו, כשאת יד ימין הוא שם דווקא על הבן הצעיר. יוסף מנסה להסיר את ידו של אביו כדי לשים אותה על הבכור, אך יעקב אומר לו שהוא יודע שאפרים הצעיר, ובכל זאת עתיד לצאת ממנו יהושע בן נון שינהיג את ישראל.
בהמשך, יוסף מבקש לגלות לבניו את הקץ שיקרא באחרית הימים, אך נסתלקה ממנו השכינה, והוא התחיל לברך את בניו השבטים בברכה מיוחדת לכל אחד מהם. לאחר מכן, הפרשה מספרת על מותו של יעקב ועל כך שבכו עליו כל מצרים במשך שבעים יום, שכן זכו לברכה בזכותו.
יוסף מגיע לפרעה ואומר לו שיעקב השביע אותו שיקבור אותו בארץ ישראל. יוסף עולה לקבור את יעקב יחד עם כל עם ישראל וכל זקני ועבדי מצרים, מחנה כבד מאוד, וקוברים אותו במערת המכפלה. כשחוזרים למצרים, אחיי יוסף חוששים שהוא יזכור להם את דבר המכירה ואומרים לו שאבא ציווה לפני מותו שלא ירע להם. יוסף ששומע כך פורץ בבכי ואומר לאחיו שלא ירע להם. הפרשה מסתיימת במותו של יוסף ובהשבעתו שיקברו אותו בארץ ישראל.