זיווג הגון

בשיר "השם יתברך תמיד אוהב אותי" אומר הזמר שכל הרווקים יזכו לזיווג, ואני אומר הלוואי שכל הרווקים יזכו לזיווג וגם הלוואי שהם ירצו לזכות. ולמה אני אומר הלוואי שירצו לזכות? אני אספר לכם סיפור על אחד מגדולי ישראל ותבינו.

יום אחד בא לאותו גדול מישראל אדם שסיים צבא בגיל 45 והוא עדיין רווק. הרב שאל אותו למה עד היום לא התחתן? והוא ענה לו שבהתחלה היה חשוב לו הקריירה ועכשיו בגיל שלו כבר אין לו כוח לנסות. הרב לא הסכים לשמוע את ה " אין כוח " ופקד עליו שיצא לפגישה. הוא התקשר לשדכנית והיא סידרה לו פגישה. הוא הגיע למקום וחיכה לבחורה והיא לא הגיעה. עוברות הדקות והיא לא מגיעה. לאחר חצי שעה הוא הביט סביבו וראה עוד בחורה יושבת ומחכה. הוא ניגש אליה והתברר לו שגם היא מחכה לפגישה שלה. אמר לה אותו בחור: "מה דעתך שניפגש אנחנו?" בהתחלה היא היססה ולבסוף הסכימה. הפגישה הייתה טובה ולאחר כמה חודשים הם החליטו להתחתן.

מה הנקודה בסיפור:

א. הרב אמר לו לנסות, הוא התאמץ ולבסוף פגש את אשתו, מה שלא היה קורה אם היה ממשיך לשבת בבית.

ב. אסור לאדם להתייאש מגילו. יצחק אבינו התחתן בגיל 40, יעקב אבינו בגיל מעל 80, והם לא התייאשו.

אז למה אני פוגש אנשים בגיל 35 ומעלה שאין להם רצון להמשיך לנסות והם גם אומרים לי שאם עד עכשיו הם לא התחתנו כנראה שככה השם רצה? הרי ברור שהם טועים. אם השם ציווה בתורה לשאת אישה, אז וודאי שהוא רוצה שהם יתחתנו. אין ייאוש בעולם כלל.