”היד החזקה“

"היד החזקה"

באחד הימים דיברתי בשיעור על נושא האלימות. אמרתי להם כמה זה חמור להרים יד על החבר, ושהאצבע נהייתה קלה על ההדק. והרי רבותינו אמרו שהמרים יד על חברו נקרא רשע, ואפילו שלא הרביץ – רק הרים את ידו - כבר נקרא רשע, כל שכן אם הרביץ.

פתאום קפץ אדם אחד שאמר: מחילה, האלימות לא השתנתה – זה תמיד היה, גם לפני 10 שנים וגם לפני 20 שנה – רק שהיום הכול מצולם, לכן כולם יודעים על כל מקרה אלימות.

אמרתי לו: נניח שזה נכון. אז נשאיר את הכול ככה? לא ננסה לשפר, לתקן, לשנות?

הוא אמר שתמיד צריך לנסות, ולא להשאיר את הכול כרגיל.

ואז, באותו ערב, שמעתי סיפור שחיזק אצלי כמה היד קלה. היה זה בחור ששיתף אותי שהוא עובד במסעדה. אחד הלקוחות שנכנס מצא שערה באוכל. אותו לקוח לא היה מהאנשים שמתלוננים בשקט, והוא התחיל להקים שם רעש, ונשמע קולו בכל המקום.

בעל המסעדה גם לא היה מאלו שמקבלים הכול ברוגע, והתחיל שם ריב של צעקות, ועוד רגע – ידיים. ואז אחד העובדים רצה להביא לבעל המסעדה סכין, ואותו בחור שסיפר לי עצר את זה, הפריד ביניהם, והשקט חזר למקום.

זה רק סיפור קטן שיכול להתרחש בכל מקום ובכל זמן. ולכן אמרו רבותינו שעבודת המידות היא הדבר החשוב ביותר.