אתה תתחיל
מתוך חוברת שמחה בלב · סיון תשפ״ו · עמוד 82 · ל׳ סיון תשפ״ו
הרבה פעמים אני שומע את השאלה: עד איפה אני צריך לעשות בהשתדלות שלי? מה הגבול שבורא עולם רוצה ממני? אני רוצה לשתף אתכם במשהו שאני חוויתי, שחיזק אצלי מהו הגבול הנכון.
היה זה חודש ניסן, לקראת אמצע החודש, כמה ימים לפני החג. רציתי להדפיס את החוברת של חודש אייר. פניתי לדפוס לשם הזמנת נייר, ואמרה לי זו שמזמינה שהיא לא עובדת היום, ורק ביום ראשון היא תוכל לבצע את ההזמנה. להזכיר לכם – יום ראשון היה כמה ימים לפני החג שחל ביום רביעי. והסיבה שרציתי להקדים להזמין ולבצע את ההדפסה הייתה שהיה לי רצון שכל החוברות יהיו מוכנות לפני החג, ולא רציתי לסמוך על דיעבד ולהדפיס בחול המועד.
לפי הטבע – לא היה לי סיכוי. שהרי רק ביום ראשון יוזמן הנייר, יום שני יגיע לדפוס, ורק אז יתחילו בהדפסה שבדרך כלל לוקחת כשבוע ימים. אבל אנחנו צריכים לעשות את כל ההשתדלות שאנחנו יכולים לעשות מהצד שלנו – אז זה מה שעשיתי. והתפללתי לבורא עולם.
ופתאום אני מקבל טלפון – אותה אחת שבחופש הצליחה להזמין לי מהבית את הכמות שאני צריך. וביום ראשון שלחתי את הקובץ, יום שלישי בלילה קיבלתי מהם טלפון שכרגע מסיימים את החוברות האחרונות, וביום רביעי, ערב החג — הכול היה מוכן.
מה למדתי מכל זה? תמיד תעשה מה שאתה יכול – והשאר תשאיר לבורא עולם. הוא מוציא לפועל. אנחנו צריכים לדבוק בהשתדלות, ולא לחשוב "איך זה הגיוני שזה יקרה", כי בורא עולם – כל יכול.