את המסמך המאשר את קבלת המעטפה ופנה להמשיך…

את המסמך המאשר את קבלת המעטפה ופנה להמשיך אל יעדו הבא. מספר ימים לאחר מכן שוב הזדמן לאותו הבנק. הוא נכנס בחשש מה. רושמן של הצעקות שליוו אותו בביקורו הקודם עדיין הדהד באוזניו והוא קיווה שלא להיתקל בהן פעם נוספת.

גם הפעם היה עליו להמתין עד שיתפנה הפקיד . כמנהגו הוא ניצל את זמן עמידתו בתור. הפעם בחר לשנן משניות מתוך ספר משניות קטן שנמצא תמיד בכיסו. הוא לא העלה על דעתו שגם קריאת משניות שקטה עלולה להפריע אלא שאז נחרד שוב למשמע קולו הרועם של הפקיד.

הפעם הטון היה נשמע מרוכך יותר. הוא הקשיב לפקיד ונדהם לגלות שגם התוכן שונה: "למה אתה מברך בשקט?", שאל אותו הפקיד שסבר כי מיודענו אוחז בידו סידור ומברך מתוכו, "תברך בקול, כדי שכולם ישמעו ויענו אמן!".

מוטי היה המום ומבולבל מן התפנית החדה. הוא התקרב לשולחנו של הפקיד במטרה להסביר לו כי אין מדובר בסידור אלא בספר משניות ואז הבחין בדמעות המציפות את פני הפקיד, שאף אותות התרגשות ניכרו עליהן.

הפקיד הזמינו לשבת לצד שולחנו. מוטי התקרב בחשש, ולפתע הפקיד פרץ בבכי כשהוא מתקשה להתאושש ממנו. לבסוף הצליח הפקיד להירגע ופתח בדבריו: "אתה בוודאי זוכר שבשבוע שעבר היית כאן, בירכת ברכה בקול והתקוממתי מאוד. גדלתי בבית מסורתי ומאז שאני זוכר את עצמי אמי הקפידה לענות אמן אחרי ברכות ששמעה". "לצערי הרב, במשך השנים ניתקתי כל קשר ליהדות ופרקתי מעליי עול מצוות. ביקשתי