תפילה ברומו של עולם
מתוך חוברת שמחה בלב · אב תשפ״ו · עמוד 74 · כ״ו אב תשפ״ו
כמה אתה מוכן להתאמץ בשביל תפילה במניין? יש מי שיאמר: אני לא יכול לחשוב על תפילה ביחיד, ויש מי שיחיד אצלו זה לכתחילה, ויש גם את שאינו מתפלל. אך יחד עם כולם יש את האחד הזה שימסור נפש בשביל תפילה במניין, והמסירות מגיעה מההבנה שתפילה במניין יש לה מעלה עצומה שאי אפשר לתאר ולשער. ומי הוא אותו מוסר נפש? נספר. יהודי אחד הלך עם אשתו לאירוע. הוא חשב ששם הוא יצליח להתפלל ערבית ולכן הוא לא דאג לעשות קודם היציאה. כשהגיע התברר לו שזה לא כזה פשוט כמו שהוא חשב ורובם שם אחרי תפילה, וגם אלו שלא – אין להם רצון להתפלל. ואז הוא מצא את עצמו באירוע משפחתי עם לחץ של לעשות ערבית.
הוא אמר לאשתו: אני הולך רגע להתפלל.
היא שאלה: איפה תמצא?
והוא אמר: אל תדאגי, אני אמצא.
מיד הוא יצא משם, ניגש לסניף של אושר עד שהיה בקרבת האולם, והתחיל במסע של ציד למצוא יהודים שרוצים ערבית. זה לא היה קל. הוא הלך לזה, והשני ברח, ואז השלישי אמר: תקרא — רק שיהיה מניין. ובכל זה הוא לוחם. ואחרי 25 דקות של יגיעה הוא קיבץ לו מניין של עשרה.
מרוב שמחה הם הציעו לו להיות החזן, והוא התפלל תפילה מרגשת. בסיום באו אליו כמה אנשים ואמרו לו: אשריך, בלעדיך לא היינו מתפללים היום כלל.
ששמעתי שמחתי לדעת ולהיווכח איזה יהודים מתוקים יש בעם ישראל, שתפילה במניין אצלם זה מעל הכול.