תפילה מהלב

תפילה מהלב

מסופר על הבעל שם טוב זצ"ל שבימיו הייתה עצירת גשמים קשה, עד שגזרו תענית ביישוב היהודים, וזעק העם בתפילה – אך לא נענו.

ראה הבעל שם טוב בבית מדרשו יהודי פשוט ועם הארץ, שאינו מתמצא אפילו בפירוש המילות, עומד וקורא קריאת שמע בכוונה נרגשת ובוכה מר בפסוק "ועצר את השמים ולא יהיה מטר".

ברגע זה ירדו גשמים, והבעל שם טוב צפה ברוח קודשו שזה התרחש בזכות תפילתו של היהודי הפשוט, אשר נתקבלה תפילתו במרום.

ניגש הבעל שם טוב ושאל אותו: מה כיוונת בפסוק " ועצר את השמים "? הסביר לו היהודי בתמימות: התפללתי שה' יעצור ויסחוט את השמים — מלשון עצירת זיתים – ולא תישאר אף טיפת מים בעבים.

רחמנא ליבא בעי – הקב"ה רוצה את ליבו של האדם. וערבה לה' תפילתו של איש פשוט זה, על אף שנאמרה בשפת עילגים, מכיוון שהתפלל מעומק ליבו.

"ושמתם את דברי אלה על לבבכם".