מקבלים באהבה (ב)

היום בלימוד היומי נתייחס שוב לעניין הבושה. יש לנו בתפילת הבוקר את הבקשה: "אל תביאני לידי ביזיון", כיוון שאף אדם לא רוצה להרגיש כך. ובכל זאת – אם זה מגיע, יש סיבה לכך. וכשמשתדלים לקבל זאת באהבה – זה גם מועיל. ונספר עד לאן הדברים מגיעים.

יהודי יקר עבר שני דברים מאוד לא־פשוטים בו־זמנית.

הראשון: הוא הגיע לסופר בידיעה שיש לו סכום מסוים באשראי וסכום במזומן. אחרי כל הקנייה, כשהגיע לקופה - האשראי לא עבר, ועל חצי מהקנייה הוא לא יכל לשלם. מהבושה הוא לא ידע מה לעשות עם עצמו. ופתאום הוא ראה רב שהוא מכיר. הוא סיפר לו על המצב שבו הוא נמצא – והרב מיד הוציא כסף ונתן לו בהלוואה.

השני: קרה יום אחרי זה, אותו אדם הולך ברחוב ופתאום מחליק על שלולית – וכולו מתמלא בבוץ. הוא הרגיש ביזיון פעמיים בתוך 24 שעות.

הוא שאל אותי: "למה זה קרה?"

ואמרתי לו: אני לא יודע חשבונות שמיים – אבל ברור לי שזה לטובה.

ואז, כמה ימים אחרי, הוא נסע עם הבן שלו במהירות של 100 קמ"ש באיילון. פתאום הוא עשה תאונה עם רכב אחר שהיה לידו. מהמהירות שבה נתקעו יחד – הרכב שלו עף לפסי ההאטה. ולמרבה התדהמה – הפסים היו מפלסטיק, ובלמו את הרכב עד שנעצר. רק כששמעתי גם על המקרה הזה – הבנתי: בורא עולם הוציא אותו חי, והמיר לו את הפגיעה בתאונה בביזיון שהוא עבר.