מסירות נפש
מתוך חוברת שמחה בלב · סיון תשפ״ו · עמוד 30 · ט׳ סיון תשפ״ו
סיפר לי אברך יקר שלפני חג הפסח הוא רצה לשמח את אשתו. וכיוון שיש מצווה לקנות לאישה מתנה לחג – הוא הלך לברר על תכשיט יפה. בכיס היו לו 1,500 ₪ שאמורים להספיק גם לתכשיט וגם לחליפה יפה עבורו. הוא התחיל לבדוק, ומה שמצא חן בעיניו עבור אשתו עלה 1,450 ₪. הוא לא חשב פעמיים – וקנה לה. רק שעכשיו נשארו לו 50 ₪ בלבד. מה עושה יהודי במצב כזה? הוא התחיל לחשוב ואמר: "אשאל חבר מה הוא מציע."
החבר כנראה היה באורות גבוהים ואמר לו: "אחי, מה אתה שואל? תתחזק באמונה – ולה' הישועה."
האברך אמר: "אתה צודק, זה רעיון טוב." והוא התחיל להתפלל לה' שייתן לו אמונה אמיתית. כשהוא סיים את התפילה – הוא הרגיש שמשהו זז אצלו בלב. ואז המשיך גם בתפילת ערבית לבקש מה' אמונה וישועה.
אחרי התפילה הוא אמר לעצמו: "אני פשוט נוסע למקום של החליפות – גם אם אין לי כסף בכיס. כי אני מאמין שה' יושיע אותי." קצת לפני שנסע, הוא נכנס לבית המדרש לנקות אותו לפני הפסח. ופתאום ניגש אליו בחור יקר ושאל אותו: "אתה צריך אולי חליפה?"
האברך היה בהלם ושאל: "למה אתה שואל?" הבחור אמר: "פשוט יש לי חליפה יחסית חדשה, רק שהיא קצת גדולה עליי. וכבר קניתי חדשה. אני רוצה למסור אותה."
האברך עדיין היה בתהליכי עיכול … הוא לקח את החליפה, שם אותה עליו – והיא הייתה כמו כפפה ליד. בדיוק המידה שלו. ובדיוק הדגם שהוא תכנן לקנות.
כשראיתי אותו והוא סיפר לי – זה היה בדיוק בזמן שהוא מדד. והוא לא הפסיק לשבח את ה' על כך ששמע אותו.