אמונה על ידי מעשים (ב)

אתמול דיברנו על אמונה על ידי מעשים, ואני חושב שניסיון האמונה בדורנו מאוד קשור לענייני כספים.

פעם אמר לי אדם חכם: "זה לא משנה כמה אתה מרוויח, אלא כמה נשאר לך בסוף החודש. שהרי מי שיש לו ברכה, גם המעט יספיק לו לכל מה שיצטרך. העיקר שמהכסף שלו, הוא יקדיש חלק לקדושה, ובכך יזכה לברכה בעולם הזה ובעולם הבא."

סיפר לי אברך על חוויה שהוא עבר:

הוא הגיע לחנות פירות וירקות, ורצה לענג את השבת. הוא ראה אשכול קטן של ענבים, ושאל את המוכר: "מה המחיר?"

המוכר ענה: " 30 ₪ בשבילך", ואז הוסיף: "לכבוד שבת קודש!"

האברך אמר לו: "כיוון שהוספת את המילים הללו, אני לוקח!"—ושילם מיד.

ואז, המוכר (שלא נראה חיצונית כשומר תורה ומצוות) אמר לו: "אתה יודע? בכל חודש אני מחזיק אברך!"

המוכר הוציא את הטלפון שלו והראה לאברך קבוצת עסקים שלו ושל חבריו.

בכל חודש הם לוקחים חלק מכספם ונותנים אותו למימון לימוד התורה בעם ישראל.

מה אתם חושבים, אחים יקרים—האם חסר להם מהממון שלהם בשל כך? וודאי שלא!