”אין ייאוש“
מתוך חוברת שמחה בלב · סיון תשפ״ה · עמוד 66 · כ״ה סיון תשפ״ה
"אין ייאוש" (מתוך אבות ישראל לרב הגאון אברהם ישראל)
כשהאדם מתון, אזי יש ביכולתו להתגבר על הצרה שפקדה אותו, אבל כשאדם אינו נוהג במתינות ובסבלנות, הרי מלבד שאינו יוצא מהבעיה שבה הוא נמצא, הרי בנוסף לכך נפלה עליו צרה הרבה יותר גדולה, שהרי הוא מרגיש שה' יתברך אינו אוהב אותו והוא צועד לבד במערכה נגד מידת הדין שפגעה בו, ואוי ואבוי יהיה לו בדרך שכזו, שסופה ייאוש ונפילות ושאר מרעין בישין.
הנה לפנינו מעשה, שימחיש לנו עד כמה מועילה מידת המתינות וקבלת הדין באהבה, כדי להוציא את האדם מהמקום הכי גרוע והכי מסוכן שיכול להיות.
מסופר על רבנו גרשום מאור הגולה [שחי לפני כ – 1000 שנה], שלא זכה להיפקד בבנים מאשתו הראשונה, ולכן יעצה לו אשתו שייקח אישה נוספת. שמע הרב לעצת אשתו ונשא אישה נוספת.
והנה מאת ה' חלתה בתו של המלך ולא מצאו תרופה למכתה, אולם רבנו גרשום בחכמתו הרבה הצליח לרפא אותה, ובעבור כך רצה המלך לתת לו ממון רב, אך הרב סירב לקבל ממון. וכשנודע הדבר לאשתו השנייה, שהייתה אוהבת ממון, כעסה על כך והחליטה לנקום בו, ולכן העלילה עליו עלילות שווא אצל המלך, ובגין כך כלא אותו המלך במבצר גבוה שהיה סגור ללא שום פתח, והיה מן הנמנע להימלט ממנו.