מעלת הצדקה
מתוך חוברת שמחה בלב · סיון תשפ״ה · עמוד 32 · י״א סיון תשפ״ה
מעשה בעשיר קמצן שפנה אל רבינו עובדיה ספורנו זיע"א, שהיה רופא גדול וה' עימו לעלות רפואה לכל הפונים אליו, ואמר לו: אשריך שחננך ה' חכמה להפוך חולים לבריאים!
אמר לו הרב: אשריך אחי שבלא חכמה יתירה יכול אתה להפוך מתים לחיים, ולהחזיר נשמות לפגרים מתים!
תמה העשיר ואמר: מה כוונתך?
אמר לו הרב: איני יכול להסביר לך זאת בדיבור, אלא צריך אני להראות לך בעיניך.
אמר העשיר: הבא רבי הראני נא. לקחו הרב לסמטאות העוני שבפאתי העיר, והעשיר משתאה לו, תוהה לאן הוא נלקח.
פנה הרב ונכנס בפתח נמוך. התכופף העשיר ונכנס אחריו, ומצא עצמו בחצר רחבת ידיים, מלאה רפש וזוהמה. להקות זבובים התערבלו מעל גלי האשפה, וזולתם לא נראתה שם נפש חיה. הביט העשיר סביב, וראה 14 דלתות נעולות, הפונות אל החצר המזוהמת והמלוכלכת.
שאל העשיר את הרב: לאן הבאת אותי? החצר רפאים היא זו?
שאל הרב: יש לך מעות בכיסך? ענה העשיר שאכן יש לו מעות, אך הוא זקוק להן...
חייך הרב למראה חרדת הקמצנות של העשיר ואמר: