אזהרה שעזרה
מתוך חוברת שמחה בלב · סיון תשפ״ה · עמוד 8 · א׳ סיון תשפ״ה
בשיעורים שלפני פסח הרביתי להזהיר את הציבור מפני כעס בחג עצמו, והסברתי שדווקא בגלל שיורד אור כזה לעולם, צריך להיזהר שלא להפסיד אותו. לכן, ככל הנראה, יעבור על כל אחד ניסיון, והתפקיד שלנו הוא להוריד את הראש ולא להתעצבן. ידעתי שאחרי שאדבר כך גם אני אחווה את הניסיון, וקיוויתי שאעבור אותו. כמה ימים לפני החג נסעתי במיוחד לבני ברק לקנות חליפה. העומס היה גדול ולא מצאתי, ובכל זאת לא התייאשתי, ונסעתי יום לפני החג לאשדוד. אמרתי בדרך לבורא עולם: "אבא, בבקשה, הזמן שלי מועט, עשה איתי חסד שאמצא מהר את החליפה." אחים יקרים, לא תאמינו —איך שאני נכנס לחנות וניגש למקום של החליפות, החליפה הראשונה שמצאתי הייתה בדיוק במידה ובצבע שרציתי! לקחתי אותה בשמחה יתירה, חיכיתי ללבוש אותה לכבוד החג, וגם שמחתי שהתפילה שלי התקבלה. זמן מועט לפני כניסת החג, אני מוציא את החליפה ללבוש אותה, ואז, בתנועה לא נכונה —כל החליפה נקרעה לי בצד אחד! השניות הראשונות היו קצת הלם … רץ לי בראש כל הטירחה שעברתי כדי שתהיה לי חליפה, וגם חשבתי על כך שתכננתי לחזק אתכם בסיפור על כך שמצאתי חליפה מיד שנכנסתי לחנות ולאחר שהתפללתי. ואז התחלתי לחייך ולשמוח, ואמרתי לעצמי: "דווקא זה החיזוק הגדול —שאני מקבל עכשיו באהבה ולא כועס חלילה, ומקיים את מה שאמרתי בשיעורים —שיגיעו ניסיונות וצריך לעמוד בהם!" קיבלתי את המצב באהבה, ואת החליפה כבר נמצא דרך לסדר.