התורה הקדושה

יום אחד הייתי במקום מסוים שהגיע אליו רב גדול. כל היהודים היקרים שהיו שם נדחפו כדי להגיע אליו ולקבל ברכה. עמדתי מהצד וראיתי שהיו שם אנשים מגוונים, שממראה חיצוני חלקם נראים לא שומרי תורה ומצוות, ובכל זאת הם חיכו לקבל ברכה. זה עשה לי טוב לראות כמה יהודים אוהבים את התורה הקדושה, והבנתי שזאת הסיבה שהם מחכים – כיוון שיש להם אמונה וידיעה שמי שמקיים את רצון ה' יש כוח לברכתו ויכולים לפעול עבורם ישועות.

והם צודקים, שהרי שלמה המלך אומר: כי טובה חכמה מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה (משלי ח, י"א). ואומר התלמוד ירושלמי על אותו פסוק: כל מצוותיה של תורה אינן שוות לדבר אחד מהתורה.

פירוש הדבר לשפה שלנו הוא שמילה אחת של תורה היא נחשבת ליותר גבוהה מכל המצוות שיהודי מקיים, מכל הנדל"ן והכסף שיש בעולם. וכל שכן שורה של תורה, וכל שכן הלכה.

נמצא שזה שהם מתאמצים אחר הרב לקבל ברכה – מההבנה שהרב הוא מלא בתורה, וממילא יש לו את הכוח לברך.

ובעניין זה חשבתי שראוי לתת ליהודי הארה והבנה: שאם הוא ייקח את הלימוד של היום ויקיים אותו – יש לו דרך לעשות מיליונים של מצוות ובקלות מעשית . כל שעליו לעשות הוא לקחת לו חבילה של חוברות שמחה בלב, שיש בכל חוברת לא הלכה אחת אלא ריבוי הלכות, סיפורים, חיזוקים; להשקיע סביב ה־ 100 שקלים – ולזכות למיליונים של מצוות על ידי שיחלק כמה מהחוברות לאחרים.