לאהוב כל יהודי

פעם ישבתי יחד עם חבר ללמוד ואז הוא שאל אותי שאלה שגם העלתה אצלי תמיהה. הוא אמר לי: כתוב בתפילת העמידה "למינים ולמלשינים אל תהי תקוה, וכל הזדים כרגע יאבדו, וכל אויביך וכל שונאיך מהרה יכרתו" — כשאתה קורא את זה לא עולה לך שאלה? וראיתי שיש לו דמעות בעיניים.

אמרתי לו: תכוון אותי מה השאלה, והוא אמר לי: תגיד לי, איך אפשר חלילה לא לאהוב את מי שברא אותך שנתן לך חיים?

אמרתי לו: אתה צודק, זאת באמת שאלה.

ואז פתחתי ספר שהביא פירוש על אותו קטע תפילה, וראיתי שהכוונה של "וכל שונאיך" פירושו על מי ששונא את עם ישראל.

וכיוון שהקב"ה, התורה ועם ישראל זה אחד — ולכן מי שחלילה שונא את עם ישראל, אתם מבינים כבר את מי הוא עוד שונא.

וכשאנו מבינים כמה אהבה הבורא אוהב אתנו שהוא מחשיב אותו יחד איתו כאחד — מצד אחד זה מחזק, ומצד שני זה מחייב, שהרי לכולנו יש ניסיון להגיע לאהבה של כל יהודי. וגם כשמנסים להגיע לכך, זה קשה מריבוי השוני והדעות שיש בעם ישראל.

אז איך אפשר לאהוב כל אחד?

טוב, זה לא קל — אבל אפשרי, כשמבינים שמי שאוהב כל יהודי זוכה להיות כלי מחזיק ברכה, שראשי תיבות כלי הם:

לאהוב כ ל יהודי.