מילה בסלע

יש הפתגם האומר: " מילה בסלע – משתוקא בתרין". ופירושו שעל מילה טובה ראוי להביא לאדם מטבע של סלע, ואילו על שתיקה שאדם שותק מתי שצריך – מגיע לו שתי סלעים.

ולכן יש שבח גדול למעלת השתיקה, ובכל זאת יש פעמים שהשתיקה היא לא טובה כלל ואפילו שלילית.

הזוהר הקדוש מספר בפרשת תזריע שיום אחד רבי חייא ורבי יוסי ראו אדם שהיה לו בפניו נגעים, ואמרו לעצמם: בטח אותו אדם קיבל נגעים אלו על שחטא בלשון הרע. שמע אותו אדם ואמר להם: חכו רגע שבניי יגיעו. כשהגיעו בניו ראו אותם הצדיקים שיש לו בנים גדולים בתורה ובמצוות, והם תמהו על כך – על מה נענש אדם זה.

ואז בניו סיפרו להם שאבא שלהם גר בעיר שהיו שם הרבה אנשים שחוטאים, והאבא לא עשה שם מאמץ לקרב אותם ולכן נענש. ומסיים שם הזוהר שאם אדם יכל לומר דבר טוב לחברו ונמנע מכך – זה לא פחות גרוע מלשון הרע שדיבר אליו.

ואפשר ללמוד מכך מוסר גדול: הרבה פעמים יש אנשים סביבנו שאינם מקיימים תורה ומצוות, ואנחנו מתוך נחמדות אומרים: זה החיים שלהם, מה לנו להתערב. וכאן הטעות. אם אתה באמת אוהב יהודים ואכפת לך מהם – אתה צריך לדאוג בעיקר לנצח שלהם.

וכשיש הזדמנות לתת מילה טובה, לחזק אותם, להציע להם לבוא לתפילה, לתת להם חוברת "שמחה בלב" – צריך לנצל זאת.