הבטחות גדולות

דוד המלך אומר בתהילים: "אל תבטחו בנדיבים, בבן אדם שאין לו תשועה."

והוא מלמד אותנו שאדם צריך לחיות בתחושה שרק הקב"ה יכול להושיע אותו בכל מה שיצטרך, כיוון שאנשים יכולים רבות להבטיח, ולקיים זה כבר סיפור אחר.

פעמים רבות נתקלתי באנשים שבנו בניינים של הבטחות ואמרו לי: אל תדאג, אני אדאג לך, אני אסדר לך, אני רוצה לקנות לך, אני רוצה לתרום לחוברות, עליי כל ההוצאות, ועוד כל מיני משפטים והבטחות. ואז כשהגיע למעשה – הם שכחו, או שלא רצו לזכור, או שהתעלמו.

צריך לדעת שהבטחה היא דומה לנדר, ובמיוחד כשמבטיחים לצורך מצוה. וגם שאותם אנשים יש להם לב טוב ולכן הם ממהרים להבטיח – כיוון שהם לא מקיימים למעשה, עלולים לגרום רעה לעצמם.

ולכן העצה הטובה ביותר היא לא להבטיח מה שאין ברצונך לקיים, ואם כבר הבטחת – צריך מיד לקיים את ההבטחה ולא לחכות.

וסיפר לי פעם גבאי יקר שאבא שלו בכל פעם שהיה קונה עלייה לתורה, אם זה ביום חול או ביום שבת, מיד באפשרות הראשונה היה משלם לבית הכנסת. אפילו במוצאי שבת הוא היה רץ לבית, מביא את הכסף ומשלם, ולא מחכה עם הנדר כלל — מיד פורע את הבטחותיו.

וכך היא דרך טובה שצריך לנהוג בה תמיד.