לה‘ הישועה
מתוך חוברת שמחה בלב · ניסן תשפ״ו · עמוד 70 · כ״ד ניסן תשפ״ו
לה' הישועה רבי נחמן מברסלב זצ"ל סיפר על יהודי שחי לפני כמאתיים שנה בירושלים עיר הקודש, והיה עני מרוד. יום אחד הזדמן לעיר של גויים, ומצא שם אבן נוצצת. הביט בה בהתלהבות וראה שמדובר ביהלום גדול ויקר ערך. הוא הלך בזריזות למוכרי התכשיטים הגדולים כדי לאמוד את שוויה, והם אמרו לו שכדי לקבל את תמורתה המלאה עליו להפליג ללונדון, לבורסת היהלומים, ולמכור שם את היהלום היקר.
חזר היהודי לביתו בשמחה, והחל חושב: איך יגיע ללונדון, הרי אין לו כסף לממן את ההפלגה הארוכה באונייה? בסוף החליט: עד נמל יפו יש באפשרותו להגיע. אם כך – יעשה את ההשתדלות הזו, ייסע עד לשם, ולה' הישועה.
הגיע לנמל ומצא עצמו חסר אונים, ללא כסף לעלות לספינה. מה עשה? עלה עם חפציו לספינה. כשהגיע רב החובל ושאל אותו לפשר מעשיו, ענה לו היהודי: "אל תעצור, תמשיך להכניס את האנשים. זה דבר אישי, אסביר לך אחרי שכולם ייכנסו."
לאחר שסיים רב החובל להכניס את הנוסעים, לקח את היהודי לחדר צדדי. אמר לו היהודי: "תשמע, אני סוחר יהלומים רציני מאוד. יש לי אבן מיוחדת במינה, ששוויה הון רב, וסוחרים גדולים בלונדון רוצים אותה."
ותוך כדי דיבור הוציא מכיסו את האבן המבהיקה.