ממונו של האדם הוא דבר חשוב, אין ספק.

הכנה לשנה החדשה – עבודה על תאוות ממון

ממונו של האדם הוא דבר חשוב, אין ספק. ובכל זאת יש שינוי בין האנשים ברמה שהם קשורים אליו. יש מי שכסף מבחינתו הוא אמצעי לקנות ולהזיז דברים והוא לא עושה ממנו עניין. ויש מי שקשור לכסף יותר מכל דבר בחייו והוא הופך לחלק ממנו. רק שימו לב שאם לא רודפים אחר הכסף זוכים לחיים של שמחה ושלווה.

רבינו הקדוש אומר:

על־ידי שמשברין תאות ממון ממשיכין השגחה שלמה. ושבירתה היא על־ידי צדקה, כי על־ידי צדקה מקררין חמימות תאות ממון ומשברין תאות הנגידות והעשירות. וזוכה לעשות משא ומתן באמונה ולהיות שמח בחלקו, ויש לו נחת רוח במה שחננו ה', ואינו אץ להעשיר. ונצול מן הקללה של "בזעת אפיך תאכל לחם", שהיא מתקימת במשקע בתאות ממון – שהוא יגע תמיד ביגיעות וטרחות וטרדות גדולות, ואין לו נחת רוח מעשרו רחמנא לצלן. ועל־ידי צדקה נצולין מזה ונחשב כמקטיר קטרת.

כמה מתנות טובות זוכה מי שאינו רודף אחר הכסף – ובראשן: שמח בחלקו.

אז איך עובדים על תאוות ממון חוץ מלתת צדקה? הדרך שאני למדתי היא מלראות יהודי יקר שהסיע אותי לדרשה. הוא חנה במקום שעל פניו נראה כמותר לחנות, וכשחזרנו לשם — הוא קיבל דוח. לקח אותו ואמר: "אבא, תודה", ואז אמר מזמור לתודה, והכניס אותו למקום. וגם סירב שיעזרו לו לשלם על הדוח.

כשאתה רואה אדם כזה שמאמין שהכול לטובה, ולא מתרגש מדוחות – אלא להפך, מודה עליהם - מבינים שהדרך לעבוד על תאוות ממון היא לשמוח במה שיש ולקבל באהבה.