חיזוק מהדרך

בחודש הקודם נסעתי בדרך והיו לי שני יעדים. אמרתי שאני אתחיל ביעד היותר רחוק ואחר כך אחזור לקרוב. רק שבמהלך הדרך ראיתי שלט המורה על היעד הקרוב ואמרתי אם אני כבר כאן, נעשה את הקרוב ונמשיך הלאה. פניתי ימינה ועצרתי רגע בתחנת אוטובוס כדי להזין את היעד החדש. פתאום אני שומע דפיקה על השמשה. אני מסתכל ורואה בחור צעיר שמשרת במג"ב עומד עם תרמיל גדול על הגב ורוצה לומר לי דבר מה. פתחתי את החלון והוא שאל אם אני יכול להקפיץ אותו לביתו. מאוד קר בחוץ והוא רואה שהאוטובוס לא מגיע. אמרתי לו: 'וודאי, יש לי זכות בדבר. תכנס.' הוא ישב, ולא יודע למה החליט להיפתח בפניי. הוא סיפר לי שהוא עכשיו סיים טירונות של מג"ב ומאוד היה קשה לו, ובכל זאת הוא התעקש לכבוד אבא שלו. שאלתי: 'מה הפירוש לכבוד אביך?' ראיתי שירדה לו דמעה והוא סיפר שאבא שלו נפטר והוא הבטיח לו שהוא יהיה לוחם. אמרתי לו: 'כל הכבוד אשרייך שעשית לאבא שלך נחת.' הוא אמר לי: 'אתה באמת מעודד אותי?' אמרתי לו 'בטח, למה לא???' חשבתי שהדתיים נגד הצבא ואתה נראה לי קצת אחרת. חייכתי ואמרתי לו זאת סטיגמה לא מוצדקת בכלל. החרדים לא נגד הצבא, וחוץ מזה אני בעצמי שירתי, רק שהם סוברים שלא צריך לגייס את מי שלומד תורה שהרי התורה גורמת לקיום העולם. אבל עזוב פוליטיקה, מה איתך? נמשיך מחר.