אין ייאוש בעולם כלל

מאיר ניגש לדודי, ואמר לו: "אחי, מה יהיה איתך?" דודי: "מה אתה רוצה מאיר?" מאיר: "אני דואג לך דודי, אתה כל היום מעשן. הגיע הזמן שתעצור ותפסיק. ותאמין שאתה יכול הכול עניין של רצון." דודי: "תגיד מאיר כמה פעמים אתה מעשן ביום?" מאיר: "האמת דודי, אני לא מתקרב לזה בכלל הריח מגעיל אותי". דודי: " אז למה אתה חוצפן." מאיר: "חוצפן? למה מה עשיתי?" דודי: "איך אתה אומר לי להפסיק, שהכול עניין של רצון שאתה אף פעם לא ניסית? אתה בכלל יודע מה עובר עליי? אתה יודע כמה פעמים ניסיתי ונפלתי? " השיחה הסתיימה ולהשם הישועה. עכשיו נוכל להבין שרבי נחמן אמר (ליקוטי מוהר"ן ב ע"ח) " אין שום ייאוש בעולם כלל. למה הוא התכוון? הרי לא חסר מיואשים בדור שלנו. יש כאלו שהייאוש שלהם קטן ויש שמבוקר עד לילה חיים בייאוש. אלא רציתי שנבין שרבינו אומר אין ייאוש בעולם כלל, זה רק בגלל שהוא הכיר מהו שיא הייאוש ואמר לנו שנדע שגם ממנו אפשר לצאת. הרב מלמד אותנו שבשום מצב שבו אנו נמצאים אין להרים ידיים. בשונה ממה שבו התחלנו על המוסר בין החברים שלא התקבל. כאן רבי נחמן אומר לנו אני יודע שיש ייאוש בעולם. אני מכיר אותו ויודע שגם מהייאוש הכי קשה אפשר לצאת והסיבה היא שבורא עולם מחכה לכל ילד וילדה שלו בכל מקום שהם נמצאים.