עליות ירידות
מתוך חוברת שמחה בלב · כסלו תשפ״ו · עמוד 60 · כ״א כסלו תשפ״ו
יש יהודי יקר ששמתי לב אצלו שאין אצלו מצב רוח קבוע, אלא כל פעם יש לו עליות — ורואים אותו בא להתפלל וללמוד — ויש גם את הירידות, ואז הוא נעלם ולא מגיע כמה ימים.
יום אחד ראיתי אותו עצוב, אמרתי לו: אפשר לדבר איתך רגע? הוא אמר שכן.
ואז אמרתי לו שמתי לב שאתה בא מדי פעם ללמוד, וזה דבר גדול ונשגב, תמשיך אל תעצור.
הוא חייך בחצי פה ואמר: כן, אני פעם אחת בא ועשר לא בא. מה אני אעשה אני לא מצליח לשמור על משהו קבוע.
וחשבתי על כך ואמרתי: נכון שהכי טוב הוא שאדם יקפיד לעלות במדרגות וישמור עליהם קבוע, ובכל זאת גם מי שלא מצליח לשמור על רצף וקם ושוב נפל ושוב קם ושוב נופל – בכל פעם שהוא קם יש לכך ערך גדול בשמיים.
שימו לב לדבריו המחזקים של רבינו:
ואם אתה רחוק מאד מאד ממנו יתברך, ונדמה לך שאתה פוגם ממש בכל שעה נגדו יתברך, נגד זה תדע שאיש כזה שהוא מגשם כל כך, כל תנועה ותנועה שהוא מנתק את עצמו מעט מעט מן גשמיותו, אפלו תנועה בעלמא, שהוא ממשיך את עצמו מגשמיותו אליו יתברך, היא גדולה ויקרה מאד מאד אצלו יתברך, והוא רץ בזה אלפי אלפים פרסאות בעולמות עליונים
כל תנועה חשובה אחים יקרים, כל מילימטר שזז משהו נחשב אצל ה' יתברך.