בקשה לא שגרתית

יום אחד עלה ילד לאוטובוס, נכנס והתיישב במקומו. ב מהלך הנסיעה הוא קם ופנה אל הנהג: "אדוני הנהג, אפשר לבקש ממך בקשה?" "תלוי איזו בקשה," ענה הנהג. "אני רוצה," אמר הילד, "שתעשה תאונה." "תאונה!" הזדעק הנהג. "חס ושלום, למה שתרצה זאת?" "אני רוצה קצת אקשן," השיב הילד. "שיבואו משטרות, אמבולנסים, שידברו עלינו בעיתונים ובעוד מקומות." "ילד, שב במקום. אני לא מתכוון להזיק לך ולי בשביל רגע של ריגוש." הסיפור אולי קצת מוזר, אבל יש בו מוסר השכל. הרבה פעמים אנחנו באים לקב"ה בבקשות: " אבא, תביא לנו כל מיני דברים שלא בהכרח טובים לנו." וכשאנחנו לא מקבלים, אנחנו לא מבינים. "למה? מה, בורא עולם, אתה לא שומע אותי? מה, התפילה שלי לא מתקבלת?" ואנחנו לא מבינים שהסיבה לכך היא רק לטובתנו, ואם נקבל את מה שנרצה זה יכול להרוס אותנו. ברגע שנבין שהקב"ה הוא זה שמנהיג אותנו ובהנהגה שהכי טובה בשבילנו, נקבל זאת יותר באהבה. ובכל זאת קצת קשה מהגמרא ששם כתוב "קוה אל השם חזק ויאמץ לבך וקוה אל השם" (תהילים כז, יד). ופירשו רבותינו שאם אדם מתפלל והתפילה אינה מתקבלת, ימשיך לקוות ולבקש עד לקבלת הישועה. ולפי מה שלמדנו קודם, לכאורה יש סתירה שהרי אמרנו שמי שלא מקבל זה רק לטובתו. אומר רבי יוסף אלבו (עיקרים מאמר ד', פרק מ"ח) שכאשר אתה מתפלל ומביע את רצונך, תוסיף בסיום התפילה "ריבונו של עולם, הטוב בעיניך עשה." וכך נקבל אם זה טוב לנו.