"ויאמר ה' אל יעקב
מתוך חוברת שמחה בלב · כסלו תשפ״ה · עמוד 18 · ו׳ כסלו תשפ״ה
חיזוק לשבת...
"ויאמר ה' אל יעקב: שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך". ואחר כך כתוב: "וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה... ויאמר להן, רואה אנכי את פני אביכן כי איננו כתמול שלשום, ואתן ידעתן כי בכל כוחי עבדתי את אביכן. ואביכן התל בי והחליף את משכורתי עשרת מונים..."
למה יעקב מספר להן את כל הסיפור הזה? שיגיד להן שהקב"ה ציוה אותו לחזור הביתה, וזהו!
אומר השל"ה הקדוש: " אין ראוי לאדם, כשירצה דבר מבני ביתו, שיכריחם זה על דרך ההכרח והניצוח, אף שהוא מושל עליהם. רק ישתדל לפתות אותם אל מה שירצה בתכלית מה שאפשר, כדי שיתעוררו לכך מעצמם. כי זה הוא יותר טוב משיעשו זה על צד האונס וההכרח. ראה כמה ריבה יעקב דברים עם רחל ולאה כדי שיתרצו בטוב לב, ואע"פ שהקב"ה ציוה לו לשוב אל ביתו".
כשאדם מבקש משהו מאשתו, הוא צריך להיות רך כמו חמאה. אפשר לבוא ולדרוש, אפשר גם לצוות ולפקוד, והוא ימשול בדין, אבל התוצאה תהיה שונה בתכלית.
אבל זה לא רק עם האישה... היסוד הזה שייך גם לכל בני ביתו! ויאמר יעקב לאחיו: ליקטו אבנים, ויקחו אבנים ויעשו גל. לאיזה אחים יעקב מדבר? למי הוא מתכוון?
אומר רש"י: "הם בניו, שהיו לו אחים ניגשים אליו לצרה".