לאחר פרשת קדושים, שעסקה בקדושת עם ישראל, הפרשה…

לאחר פרשת קדושים, שעסקה בקדושת עם ישראל, הפרשה הבאה אמור מלמדת על קדושות נוספות:

קדושת הכהנים והאיסור של כהן להיטמא למתים או להיכנס לבית העלמין. מציינים שיש קרובים שלו שמותר לו להיטמא להם. האיסור לכהנים ולישראלים למרוט את שיער ראשם או לשרוט את בשרם מתוך צער על נפטר.

האיסור של הכהן להתחתן עם גיורת, חללה, גרושה או זונה, ואיסורים נוספים, במיוחד לכהן הגדול.

בהמשך התורה אומרת שלכהן שיש בו מומים, אסור לעבוד בבית המקדש, ועל כהן שנטמא מוטל חיוב לטבול במקווה.

בהמשך התורה מפרטת מהם התנאים להבאת קורבן, וצריך לוודא שהוא תמים וללא מום. הציווי לקדש את שמו יתברך.

קדושת הזמנים של החגים על פי בית דין: הציווי שלא לעשות מלאכה ביום השבת. לימוד על קורבן פסח. קורבן מנחת העומר. איסור חדש —שלא לאכול מתבואה חדשה.

חג השבועות. לימוד על ראש השנה - כיום שביתה ממלאכה וזיכרון באמצעות השופר. יום הכיפורים יום סליחה ומחילה, ומצווה להוסיף בו מהחול אל הקודש. לימוד על חג סוכות ושמיני עצרת. על המנורה ולחם הפנים. הפרשה מסיימת בעונשו של המקלל.