חיזוקים מהמלחמה

היה זה אחד מהימים הראשונים של המלחמה באיראן עוד חיפשנו כיצד ניתן להתפלל. האזעקות לא פסקו בעיר ראשון לציון, ושמענו שיש מניין שמתקיים בתוך מקלט. הלכנו כל המתפללים ונכנסנו לתפילת שחרית.

פתאום גילינו שיש שם אנשים שעדיין ישנים. זה היה רגע קצת לא נעים, ולמרבה ההפתעה הם אמרו לנו: " בואו בבקשה, אנחנו רוצים שתתפללו כאן – זה יעשה לנו טוב."

התפילה הייתה מאוד מרגשת, בשירה ובזמרה. ממש לקראת סוף התפילה אמרנו מזמור לתודה כמה פעמים, והודינו לבורא עולם תוך כדי ריקוד על הניסים והנפלאות אשר עשה ועושה עם עמו ישראל.

ואז ניגש אליי אחד האנשים ששהו במקלט ואמר לי שהוא רוצה לומר קדיש. הנחתי אותו מתי הוא צריך לומר ומתי.

אחרי התפילה התברר לי מה קרה . אותו יהודי – זה היה יום השנה של אמא שלו. הוא רצה לומר קדיש, וכיוון שלא היה בשום מקום תפילה הוא הבין שייאלץ לוותר, וגם משום שבאופן כללי זמן רב הוא לא הגיע לבית כנסת.

ובכל זאת, כשיהודי רוצה לקיים מצווה – יש לו סייעתא דשמיא. בורא עולם החליט שאם הוא לא יכול להגיע לתפילה – התפילה תגיע עד אליו, ונתקיים רצונו.

הוא הודה לי בסוף התפילה, ואני הודיתי לבורא עולם שנתן לי לראות בחוש שרק צריך לרצות - ואת השאר כבר נקבל.