בתחילת החודש דיברנו על נושא הקירוב, והיום נרחיב…
מתוך חוברת שמחה בלב · אלול תשפ״ה · עמוד 64 · כ״ב אלול תשפ״ה
לשכור תפילין – סיפור שמלמד אותנו לא לשפוט
בתחילת החודש דיברנו על נושא הקירוב, והיום נרחיב עוד קצת ונשתף בסיפור שסופר לנו. הסיפור הזה נותן נקודה למחשבה – למה לא לשפוט אף אחד לפני שמבינים את הסיפור שמאחוריו.
אל גבאי בית הכנסת נכנס יהודי יקר וביקש להשכיר תפילין. הגבאי חשב שלא שמע טוב ושאל: "מה אתה רוצה להשכיר?"
"תפילין," השיב האבא. "אני רוצה בשביל הבן שלי. הוא יחגוג בר מצווה בעוד כמה ימים, ואני רוצה שיהיו לו תפילין לצילומים ולעלייה לתורה. אחר כך אחזיר לך אותם."
"למה אתה לא קונה לו תפילין?" שאל הגבאי.
"חבל שאני אקנה," השיב האבא. "גם ככה אני לא מניח תפילין, ואני מאמין שגם הבן שלי ינהג כמוני. אז בשביל פעם אחת, אני לא רוצה להשקיע."
הגבאי אזר אומץ ואמר: "למה אתה מחליט בשביל הבן שלך איך לנהוג? אתה מוציא ממנו את הניצוץ שיש לו ליהדות. זה שאתה לא רוצה להניח – אתה החלטת שגם לבן שלך יהיה אותו גורל? תן לו לפחות את האפשרות לבחור בעצמו."
וזו המציאות, אחים יקרים, בהרבה בתים בישראל – פשוט לא לימדו אותם מהי יהדות. ולכן מוטל על מי שיכול להסביר להם בדרך טובה, שזה החיבור שלהם לבורא עולם. ודברי חכמים – בנחת נשמעים.