אמונה היא הדרך: יום אחד פגשתי יהודי צדיק, ושאלתי…

אמונה היא הדרך יום אחד פגשתי יהודי צדיק, ושאלתי אותו על אחד מהמשפחה שלו, למה הוא לא מביא אותו לשיעורים. הוא ענה לי: "עזוב, זה אין לו תקנה." שאלתי: "למה? מה הבעיה שלו?" והוא ענה לי שאותו בן משפחה – הוא לא מאמין. אמרתי לו: "לא יכול להיות." הוא אמר לי: "כן, יש לו כל מיני שאלות על היהדות. ופעם עוד הייתי מתווכח איתו, עד שראיתי שאין עם מי לדבר." לפני שנמשיך, אני רוצה שנקרא קטע קטן מדברי רבי נחמן: " עיקר העבודה הוא רק תמימות ופשיטות גמור, בלי שום חכמות וחקירות. וזהו עיקר התכלית האמתי. ובאמת הוא איסור גדול להיות חוקר חס ושלום וללמוד ספרי החכמות." קודם כל נבין שעיקר העבודה – הכוונה עבודת ה' – היא אמונה ותמימות. שהכול מאתו יתברך ולטובה. עכשיו נמשיך. שאלתי את אותו צדיק: "האם הבן משפחה שלו סיים את הש"ס (למד את כל חלקי הגמרא)?" הוא צחק ואמר: "איזה ש"ס, הוא לא יודע כלום ביהדות." כאן עלתה תמיהתי עוד יותר. אמרתי: "אתה רוצה להגיד לי שהוא לא למד ש"ס? לא למד מדרשים, חומש, משנה, הלכות – והחליט שהוא לא מאמין?" מחילה, אדם כזה הוא עצלן, ולא כמו שאמרת – שאינו מאמין. פשוט מאוד – אין לו כוח ללמוד ולבדוק, אז הוא בחר בדרך הקלה. ועוד הוספתי: שתדע לך שהבעל שם טוב אומר שלכל מי שיש שאלות – תעמיד אותו מול הגמרא , ותראה שכבר אותה קשה לו להסביר. וזה נחשב לפשט, ולא לסוד. אז לפני שהוא רוצה להבין את הבורא יתברך – שינסה קודם להבין את הרובד הפחות גבוה בתורתנו הקדושה.