כסף בוא, רד עליי

מי לא צריך כסף בדורו של משיח, במיוחד כשהיוקר מאמיר, ולרוב בני האדם יש תקווה שהם יפתחו את החשבון ויראו יתרה של 10,000 ₪ ויותר. ובאותו עניין אמר לי אדם אחד שהוא לפני כמה ירידות רציניות בכרטיס אשראי, שהוא מתפלל שבורא עולם ישלח איזה אוליגרך עשיר שייתן לו תסכום שהוא צריך.

שאלתי: למה אתה רוצה דווקא אוליגרך? תגיד: בורא עולם, תשלח לי כרצונך — למה להגביל ? והמשכתי לומר לו: שים לב למה שאתה אומר בתפילה כל בוקר — "אל תבטחו בנדיבים, בבן אדם שאין לו תשועה". אומר דוד המלך: אל תבטח בכל הנדיבים שמבטיחים לך שייתנו לך, למה? רוב הסיכויים שהבטחות לחוד ומעשים לחוד.

ולמה אין לו תישועה? בגלל ההמשך: "תצא רוחו, ישוב לאדמתו — ביום ההוא אבדו עשתונותיו". אומר דוד המלך: אין שום ביטחון לעשיר שבאמת הוא יישאר כאן כדי לעזור. וכאן דוד המלך נותן את הדרך הנכונה לבקשה ואומר: "אשרי שא – ל יעקב בעזרו" — פירוש: אשרי מי שסומך על א-ל יעקב, כלומר על בורא עולם.

וחשבתי: למה דווקא יעקב אבינו?

ואמרתי אולי הפסוק בא ללמד על הזמן שיעקב הלך ללבן, ונרדף על ידי אליפז, ותוך כדי שהוא ברח — היה זמן שהוא נשאר ללא כלום, ואפילו בגד לגופו לא היה לו. מה עשה יעקב? התפלל והתנה עם בורא עולם: "אם יהיה אלוקים עמדי ושמרני בכל אשר אני הולך, ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש — מכל אשר תתן לי, עשר אעשרנו לך". ולבסוף יעקב זכה לעשירות עצומה ביותר, כפי שאמר לעשו: "יש לי הכול, אחי". וכל זה בזכות שהיה לו ידיעה שרק בורא עולם יכול להושיע אותנו.