הילולה של אור החיים הקדוש.
מתוך חוברת שמחה בלב · אלול תשפ״ה · עמוד 14 · ג׳ אלול תשפ״ה
בט"ו בתמוז יום ההילולה שיצאה ביום שישי, הקב"ה בטובו הגדול, זימן לי להבין דבר גדול זה התחיל ששמעתי את הרב גרוסמן מספר שאור החיים הקדוש היה קרוב להביא את המשיח, ולבסוף הכול התבטל. ששאלו מה הסיבה, אמר אור החיים הקדוש שהזמן היה מסוגל רק שהיה יהודי באיסטנבול שעשה חטא איום, הכריע את העולם לכף לחובה ונדחתה הגאולה. לאחר מכן פתחתי את הספר של אור החיים, ונפתח לי בפרשת נצבים. שם קראתי שהרב מפרש שהסיבה שמשה רבנו פירט אתם "נצבים כולכם, טפכם, נשיכם וכו'" — כדי ללמד את עם ישראל ולהכניסם לדין ערבות. פירוש הדבר שיש לנו שותפות יחד בכל דבר שנעשה, ואם אנו זוכים ומקיימים את המצוות — כולנו מרוויחים יחד. ואם חלילה להפך — אפשר גם להפסיד. באותו יום הלכתי לחנות בבת – ים יחד עם אשתי. ישבנו שם לכמה דקות, ואז עברה אישה שסיפרה לאשתי שהיא עובדת בלאבטח את הבתים שנפגעו מהטיל האיראני, שלא ייכנסו אנשים. ועכשיו היא קיבלה עבודה גם בשבת. אשתי ניסתה לשכנע אותה שלא תלך והיא אמרה שאין לה ברירה. שמעתי מהצד ואמרתי שאני חייב לומר לה משהו. הסברתי לה ששבת היא מקור הברכה, ושהזוהר הקדוש מסביר שכל השפע של האדם יורד מיום השבת — ולכן אין ברכה בכסף שמגיע משם. היא אמרה שהיא יודעת, וזה שורף לה בפנים בכל פעם שהיא נאלצת לעבוד ביום הקדוש הזה. ולבסוף החליטה שהיא לא תעבוד יותר בשבתות הבאות. הלכתי משם וחשבתי לעצמי כמה יהודים יש כמוה — שמתמודדים, ובאמת רוצים לעשות רצון ה', ומחכים רק למילה שלנו שתיתן להם את הכוח להתגבר ולצאת מאפילה לאורה.