אתמול למדנו שצריך לאהוב כל יהודי היום נלמד…

אתמול למדנו שצריך לאהוב כל יהודי היום נלמד איך. בחודשים האחרונים נחשפתי לכך שיש בחורים צעירים רבים שהתקרבו ליהדות. זכינו ללוות כמה מהם, וחלקם מתמודדים עם דברים לא פשוטים. לא כל ההורים מקבלים זאת בשמחה ובאהבה — אצל חלק מהם קיים פחד ממה שאינם מכירים. שוחחתי עם אברך יקר , ששיתף אותי בעברו. הוא סיפר לי שגדל בבית מסורתי — בית שבו מצד אחד היו קצת ערכים, ומצד שני לא שמרו את ההלכה. וכך קרה שבשבת הם היו עושים קידוש — ואחר כך מדליקים טלוויזיה. הולכים בבוקר לבית הכנסת — ואחר כך נוסעים לבריכה. ממש מזרח ומערב בתוך אותו בית. זה גרם למצב שבו האח הגדול החליט לגדל את ילדיו בבידול מוחלט מיהדות. ואילו האח הקטן (אותו אברך) דווקא החליט לבוא להכיר ולנסות — עד שהיום הוא בן תורה. הוא מספר לי שהאח הגדול לפעמים מגיע אליהם לביקור, והבן של אותו האח לא מבין למה אסור לאכול נקניק וגבינה יחד , למה אסור לנסוע בשבת. יש לו ממש בורות ביהדות — כי אבא שלו לא הסביר לו. ולמה אני מספר לכם את כל זה? מסיבה אחת: להבין למה יש פערים כל כך גדולים. לדעת שיש כאן קבוצה גדולה של יהודים — שלא הסבירו להם כלום. ממש כלום. ותאמינו לי — לא ידעתי שהמצב הוא כזה. ישבתי עם כמה מתחזקים, ולא האמנתי שהם לא ידעו מי הוא אברהם אבינו. לא שמעו על יצחק, על יעקב , על משה רבנו, על רות המואביה. הם פשוט ביקשו: "תסביר לנו מי הם וכשהסברתי הם שתו בצמא את הדברים. אתם יודעים כמה כאלה יש בינינו? שמחכים לשמוע, על היהדות, וכדי לקרב אותם צריך להאיר להם פנים. להיות סבלניים. ולהבין שמה שניתן נקבל הרבה יותר.