רבי ישראל סלנטר הגיע פעם אחת לאיזה אכסניה.

עוד לא נכנס בדלת — כבר ניגש אליו בעל הבית ואמר לו: כבוד הרב, יודע לשחוט? אני בדיוק צריך לשחוט, והשוחט לא נמצא.

אמר לו הרב: לא, אני לא יודע לשחוט. אבל יש לך אולי 50 רובל להלוות לי?

אמר לו בעל הבית: יש לי, אבל איך אני אוכל להלוות לך כשאני לא מכיר אותך?

אמר לו רבי ישראל: אתה לא מתבייש? אני לא צריך 50 רובל. אבל כשראית אותי עם זקן — אמרת לעצמך: כזה זקן? זה ודאי רב, תשחוט. אבל 50 רובל — לא שווה לך הזקן הזה. אז הכשרות שווה פחות מ-50 רובל?

יהודי אחד נכנס לחנות שאל את המוכר. תגיד לי, אתה מוכר פלאפל כשר? יש לך תעודת כשרות?

אמר לו המוכר: אין לי כ ר ג ע ת ע ו ד ה, בדיוק אני צריך לקבל חדשה. אבל כשר פה — חבל לך על הזמן. אתה לא רואה את התמונה של הבבא סאלי על הקיר?

אמר לו הקונה: אם הבבא סאלי היה עומד פה, מוכר פלאפל, והתמונה שלך הייתה תלויה על הקיר — הייתי אוכל.

לכן ברוחניות שזה נצח צריך לבדוק ולא להיפך.

(אפריון שלמה)