מתחזקים באהבת ישראל

באחד הימים זכינו בבית הכנסת לשמוע דרשה מהרב גיא אלקנה לוטינגר הי"ו. דבריו היו מחזקים, והחלטנו לשתף אותם גם אתכם. הוא דיבר על חשיבות אהבת ישראל וכמה שזה חובה בדורו של משיח. בין דבריו, הרב הדגיש שמצוות אהבת ישראל היא ציווי חיובי, ומי שאינו נוהג בה ולא אומר קודם התפילה "הריני אוהב כל אחד מישראל כנפשי ומאודי" – יש סיכוי שהתפילה שלו לא תתקבל. כיוון שבמצות אהבת ישראל תלויה האמונה בה' יתברך, מתוך ידיעה שאין מי שיכול להזיק או להרע ללא ציווי הבורא, ומי שמקבל זאת באהבה – הרי הוא מוכיח שהוא מאמין בהשגחה פרטית.

ואז הרב שאל: את מי אנחנו מצווים לאהוב? האם את אלו שאין לנו איתם כלום? או דווקא את אלו שמזיקים לנו ומצרים לנו. אלו שבעבודה מחפשים איך לגרום לנו שלא להתקדם, אלו שהם שכנים לא טובים וכו'.

והרב ענה: תדעו לכם שדווקא את אלו שמצרים לנו צריך לאהוב, שנאמר "ואהבת לרעך כמוך". ל – רעך פירוש שגם מי שמרע לך צריך לאהוב אותו, ובכך אנו מקיימים את המצוה בדרך שהתורה ציוותה. הרב גם הביא ראיה מדוד המלך שבפגישה שהייתה לו עם שמעי בן גרא הוא בייש אותו ליד כולם וקילל אותו קללה נמרצת, ובכך היה נחשב למורד במלכות שדינו דין מוות. ובכל זאת דוד המלך לא הרע לו חזרה, אלא אמר"ה' אמר לו קלל", ובכך זכה להיות רגל רביעית במרכבה.

התגובות שהיו שם היו חלוקות. אחד מהמשתתפים אמר לרב שזהו דרגה מאוד גבוהה, המתאימה רק לצדיקים של הדור. ואז הרב אמר לו: אני חייב לספר משהו. נמשיך מחר בסיפורו של הרב