לעולם לא תיפול

בקשר למה שלמדנו אתמול, הייתי חייב להמשיך עם עניין הנפילות, כיוון שבדור שלנו באמת אנשים צריכים הרבה חיזוקים – וגם אני אחד מהם.

ולא תאמינו מה נתן לי כוח: רגע קטן של התבוננות.

רגע שבו הסתכלתי במילות התפילה, באותם דיבורים שיצאו מליבו הטהור של דוד המלך.

הרגע שעליו אני מדבר היה בתפילת ערבית.

הגענו ל"שיר למעלות", ושם דוד המלך אומר : "אשא עיני אל ההרים" –ופירשו רבותינו שהרים אלו האבות הקדושים, אלו שעברו קשיים והמשיכו להאמין בה' יתברך.

וממשיך דוד: "מאין יבוא עזרי" –דווקא "מאין", כלומר – מזה שאני מחשיב את עצמי לכלום, ואני מבין שאני לא יכול לזוז בלי ה' יתברך – מזה יבוא עזרי , כי אז אני מכניס אותו לחיים שלי, מתוך הבנה שהוא מנהיג אותי בהכול. ממשיך דוד המלך: עזרי מעם ה' וגם שהוא עושה שמיים וארץ –עדיין יש לו זמן בשבילי, הקטן.

ואז אני מגיע לרגע שחיזק אותי: "אל ייתן למוט רגלך" –פירוש: אבא שבשמיים לעולם לא ייתן לך ליפול. לא משנה כמה אתה לא רואה את הישועה בדרך, לא משנה כמה החבל מתהדק סביבך – הוא לא ייתן לך ליפול. ברגע האמת – הוא יציל אותך.

ואני חושב שזה מה שחווינו עם איראן –שהרשעים הללו כבר התקדמו לעבר הפצצה, וברגע האמת – הכול התפוצץ להם בפנים. וכמו שהושיע אותנו הבורא בישועה הכללית –כך גם הוא יושיע אותנו בישועה פרטית כדי לקבל אותה צריך לדבר, והרבה בכל הזדמנות.