אבא קרב אותי אליך (ב)

אבא קרב אותי אליך (ב)

ביום חמישי, למי שזוכר, אמרנו שיש פעמים רבות שבהן לאדם יש רצון לעשות מצוה, ומה שמונע אותו מלעשותה זה הוא עצמו.

מיד לאחר שסיימנו לכתוב את אותו יום לימוד, עבר יהודי יקר לידנו והתחיל לספר ממש באותו עניין.

נספר בלשונו: "אני משתדל לטבול במקווה בכל יום, כיוון שזה נותן לי כוח בעבודת ה'. אני ממש מרגיש התחדשות לאחר כל טבילה.

בשבת האחרונה, חזרתי מבית הכנסת לביתי ורציתי לקיים שוב את ההנהגה הטובה שהתחלתי בה — וללכת לטבול.

נכנסתי הביתה וראיתי שאשתי עדיין ישנה. הבנתי שמבחינתה לא תהיה בעיה, ומה שעיכב אותי היה החום הגדול באותו יום, יחד עם ההליכה של חצי שעה לכל כיוון. זה גרם לי להתלבטות גדולה — ללכת או לא ללכת.

כך זה נמשך אצלי כמה דקות, ובסוף אמרתי לעצמי: 'אני הולך'.

יצאתי מהבית והתחלתי בצעידה. ניצלתי את הדרך לקריאת מזמורים של שבת להצלחת החיילים וכוחות הביטחון, ובאמת הדרך עברה לי במהירות.