על ניסיך שבכל יום (ג)
מתוך חוברת שמחה בלב · אב תשפ״ה · עמוד 18 · ג׳ אב תשפ״ה
לאחר מה שעברנו עם איראן חשבתי בשביל מי קרו הניסים הללו? מי גרם לכך שהקב"ה חס עלינו? וכיוון שרציתי לדעת, בורא עולם הראה לי. ונתן לי לפגוש כמה צעירים יום אחר יום, ולשמוע עם מה הם מתמודדים. והם דיברו בתמימות — ואני התפעלתי. אמרתי לעצמי: איזה ילדים יש לבורא עולם! אתן קצת ממה שראיתי: הראשון הוא בחור שאני מכיר כבר תקופה, שבכל כוחו משתדל להיות צדיק — ולא קל לו. וביום שישי הוא ראה אותי בדרך למקווה והרגיש צורך לעצור את האופנוע ולדבר. תוך כדי שיחה הוא אמר לי: "תדע לך שאני נלחם. ממש נלחם — לא לעשות עוונות. קשה לי ואני מתמודד." שמתי לב שיש לו על האופנוע המון חלות — לא הבנתי למה. ואז ראיתי שהוא מציע לכל מיני אנשים חלה לשבת. אתם מבינים מה הוא עושה בזמן שלו? מחפש למי אין חלה – ומחלק לו בחינם. והשני: בחור צעיר, בסביבות גיל 16, שגדל בבית שאינו שומר תורה ומצוות — והוא, בוער ליבו לאבא שבשמיים. אותו בחור, מבחינה חיצונית — בחור יפה, עיניים כחולות ועוד הולך ברחוב, ועובר לידו בחור ישיבה. ואז אומר הבחור שלנו לבחור הישיבה: "איך בא לי להיות כמוך." הבחור ישיבה התבלבל לרגע ואמר לו: "מה, בא לך להיות כמוני?" "למה?" "מה רע בך?" והוא אמר לו: "כלום לא רע פשוט אתה נראה לי אחד שקרוב לה'. וגם אני רוצה. " הבחור ישיבה אמר לו: "אין בעיה, תבוא ונלמד יחד" וכבר חודש וחצי זה נמשך. הסתכלתי עליו ואמרתי לעצמי — בחור בן 16, מבית ללא קשר לדת, לא מחפש לא זוגיות, לא הנאות אלא רק תורה. ואז הבנתי שבורא עולם עושה לנו ניסים בגלל שיש לו כאלו ילדים בעם ישראל.