ואני תפילה

אנחנו ממשיכים במעלת וכוח התפילה

יש אישה שעושה מעשה חסד גדול: בכל מוצאי שבת היא מכינה מאכלים טעימים ומשובחים לכבוד "אבות ובנים". והיא ממש מתאמצת שיהיה טעים לילדים, ולכן היא מכינה להם שניצלונים, סלטים, צ'יפס, טבעות בצל, ובסוף גם קינוח מתחלף. וכך זה נמשך תקופה ארוכה, והכול ממש בהתנדבות מכספה הפרטי. הילדים מרוצים, היא מרוצה, והכול בא על מקומו לשלום.

עד שיום אחד הגיע. היה זה יום רביעי — היום שבו היא עורכת את הקניות בסופר לצורך אותו ערב מיוחד.

היא פותחת את הארנק, ומלבד שני מטבעות של 10 אגורות לא היה שם דבר. היא הרימה עיניים לשמיים ואמרה: " אבא, מה עושים? אני רוצה לפנק את הילדים שלך, וכסף מנלן?"

היא החליטה לתפוס אומנות אבותיה, והלכה לבית הכנסת להתפלל כמה דקות לפני שהתחיל שם שיעור. היא ניגשה לארון הקודש וביקשה בדמעות שבורא עולם ייתן לה את הכסף להכין את האוכל.

אחרי כמה דקות של תפילה היא יצאה ועלתה לעזרת נשים. השיעור התחיל והיא נשארה עד לסופו. בסוף השיעור היא ירדה במדרגות ויצאה מבית הכנסת. פתאום ניגש אליה אחד מהמתפללים ואמר: "רציתי להודות על שאת מכינה מטעמים לילדים שלנו. הנה לך 50 ש"ח, אני רוצה להשתתף."

אחריו ניגש עוד אחד עם 200, ועוד אחד עם 500 – עד שלבסוף היא ספרה 2,500 ש"ח.

כוחה של תפילה.